93. גרסת הנתבעים 4-3 באשר להסכמים הנטענים הללו הייתה רוויית סתירות. מר ארגמן העיד כי היו הסכמים כאלו, כי מר יבין ניסח את ההסכמים הנטענים, כי מר יבין וככל הנראה גם הוא חתמו על ההסכמים, וכי במסגרת ההסכמים נתקבלה תמורה שנעה בין 800-700 אלף ₪ ועד 900 אלף ₪ (עמ' 30, 32, 35 לפרוטוקול). מר ארגמן בחקירתו הנגדית לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת לכך שבדו"חות הכספיים של החברות לא מופיע כל אזכור לתשלום בגין העברת הפעילות (ראו עמ' 36 לפרוטוקול), והוא לא תמך גרסתו בדבר תשלום, כביכול, בעת העברת הפעילות בכל אסמכתא שהיא, וההתרשמות היא שהדברים נטענו בעלמא, ולא ניתן לקבלם כראיה מחמת חוסר אמון. לעומת גרסתו זו של מר ארגמן, מר יבין העיד בהליך הנוכחי כי כלל אינו זוכר אם היו הסכמים ומי חתם עליהם (עמ' 46 לפרוטוקול), ובהליך שהתקיים בבית הדין לעבודה בתביעתה של אחת העובדות העיד כי "לא ראיתי הסכם" (עמ' 28 לפרוטוקול, ת/8) וכי "אין לי מושג. אין לי מושג אם סורטיס רכשה" (עמ' 25 לפרוטוקול, ת/8).
94. לעומת החסר הראייתי בראיות הנתבעים וגרסאותיהם המוקשות, העירייה הציגה שלושה הסכמי המחאה שאיתרה, שניים עניינם המחאת זכות השכירות מניו בול לנטרליס (הסכם מיום 5.12.2009, והסכם מיום 1.5.2011), והסכם המחאה שלישי עניינו המחאת פעילות מועדון הביליארד וזכות השכירות בין ניו בול לפורסיל (הסכם מיום 30.1.2014). באף אחד מההסכמים לא מצוין כי שולמה תמורה בגין המחאת הזכות (נספח 21 לתצהיר מר לוי; נספחים ד, ה לתצהיר מר מנדלאיל). בהסכם ההמחאה האחרון אף מובהר כי ההסכם "מבטא את כלל ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים" (נספח ה לתצהיר מר מנדלאיל). כמו כן, כנזכר, למרבה התמיהה מההסכמים עולה שניו בול המחתה את זכויותיה – אותן זכויות – מספר פעמים: פעמיים לחברת נטרליס ופעם נוספת לחברת פורסיל, כאשר שתיים מההעברות נעשו לאחר שניו בול פורקה. בנוסף, בהליך שהתנהל בין הנתבעים לבין הצד השלישי (אליו הועברו זכויותיה של אוטו חן, משכירת הנכס) נזכר הסכם המחאת זכויות נוסף, הפעם בין נטרליס לפורסיל. לפי הנזכר בפסק-הדין בהליך הנוסף, הסכם זה נחתם ביום 1.4.2015, היינו לאחר חתימת הסכם ההמחאה בין ניו בול לפורסיל ולאחר פירוקה של נטרליס (פסקה 7 לת.א. (י-ם) 61013-06-16 פורסיל בע"מ נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ (2020), ת/1). הסכם זה לא הוגש ולא נזכר בהליך הנוכחי, ופרטיו לא הובהרו. מכל מקום, מההסכמים שהוגשו עולה שלא שולמה תמורה בעת העברת הפעילות, ואף נראה שהנתבעים לא ייחסו משקל של ממש לפירוק החברות ולהקמת חדשות במקומן, כשהסכמים נחתמים בשמן של החברות גם לאחר פירוקן.