16. ביום 1.8.2021 הוגשה הבקשה שבנדון לביטול פסק הבוררות, בגדרה נתבקש ביטול פסק הבוררות שניתן ביום 23.6.2019 מכוח העילות הקבועות בסעיפים 24(3), 24(4) ו-24(9) לחוק הבוררות.
17. דיון לשמיעת הוכחות וסיכומים נקבע ליום 29.7.2020. אלא שבפתח אותו דיון ביקש ב"כ המבקשים לתקן את הבקשה ולהוסיף טענה נוספת בעניין פסלות הבורר, שלטענתו הובאה לידיעתו ימים ספורים לפני הדיון, הנוגעת להיכרותו של הבורר עם הטוען הרבני מטעם המשיב (הרב בטלמן). בהחלטה מאותו מועד הותר למבקשים לתקן את בקשתם.
18. בקשה מתוקנת, הכוללת גם את הטענות הנוספות לעניין פסלות הבורר, הוגשה בסופו של יום בתאריך 5.1.2021. ביום 7.7.2021 נערך דיון בו נשמעו כל העדים ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים. במקביל, ביום 25.7.2021 הגיש המשיב בקשה להוספת ראיה מפריכה בנוגע לעדותו של הרב פרנקל, אליה תובא התייחסות בהמשך.
עיקרי טענות הצדדים
19. המבקשים טענו כי מהות הבוררות הנוספת בפני הבורר גרטנר היתה לברר את התביעות הכספיות הנוגעות להפסדי ריבית והפסדי רווח, לאחר שסכום הקרן שולם. אלא שהבורר סמך בעניין זה על חוות דעת עלומה, שמהווה למעשה סיכום טענותיו של זלצמן, אשר נערכה על ידי 'איש מקצוע' שזהותו לא ידועה ושמעולם לא זומן לדיון ולא נחקר. לטענתם, הבורר לא קיים כל דיון על נכונות הנתונים, אלא רק על השאלה ההלכתית האם ניתן לחייב, ומכאן שדין הפסק להתבטל בחמת העילה שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות. עוד נטען לקיומה של עילת ביטול מכוח סעיף 24(3) לחוק, מן הטעם שהבורר חרג מסמכותו כאשר פסק בניגוד לדין תורה, לאחר שנטען בפניו שהפסק מהווה "טעות בדבר משנה". כן נטען כי הפסק נוגד את תקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק), מאחר ונקבעו בו חיובים כפולים הן בגין מניעת רווחים והן בגין פיצוי בעבור הפסדים, ובסופו של יום חוייבו המבקשים בהוצאות וריביות בסך של 1,876,801 דולר על הלוואה בסכום קרן של 249,000 דולר, כך שמדובר בריבית של 107% לשנה, באופן הסותר אף הוא את תקנת הציבור. טענה נוספת של המבקשים התייחסה, כאמור, לפסלות הבורר. נטען כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים והיה מקום להעבירו מתפקידו, אך משפסק הבוררות ניתן בחופזה, עוד בטרם נתבררה הבקשה שהוגשה בעניין, יש להורות על ביטול הפסק מטעם זה. בעניין זה נטען בתחילה (בבקשה שהוגשה להעברת הבורר מתפקידו עוד בטרם שניתן פסקו), כי הבורר אימץ את 'חוות הדעת' של 'איש המקצוע' והתנהלותו מלמדת כי אין בכוונתו לדון בשאלה שבמחלוקת שעניינה סכום הריביות שצריך לשלם. כן נטען כי "פסק דין 2" מיום 23.2.2017 ניתן לאחר כשנה בה לא נעשה דבר בבוררות ומיד לאחר שהבורר גרטנר הופיע בהליך אחר כמייצג מול פרנקל, בא-כוחם של המבקשים, וניתן פסק דין בו נדחו טענותיו של גרטנר. המבקשים טענו כי בנסיבות אלה היה ראוי שהבורר יפסול את עצמו. בבקשה המתוקנת שהגישו המבקשים טענו המבקשים בנוסף כי הבורר הסתיר את היכרותו הקודמת עם בטלמן, הטוען הרבני מטעם זלצמן, אשר "שימש" (קרי, היה מעין מתמחה) בהרכב בית הדין שבו היה הבורר יחד עם הרב וייס. כן נטען, לאור הדברים שנשמעו בחקירת העדים, כי הבורר גם ערך שיחות עם צד אחד בלבד מבלי שתוכנן הועבר לידיעת הצד שכנגד.