ביחס לפרסום השני והשלישי טענו הנתבעים כי הם מהווים פרסום מותר בהתאם לסעיף 13(5) לחוק המהווה גם "דין וחשבון נכון והוגן" מכוח סעיף 13(7) לחוק וכי עומדות להן הגנת האמת בפרסום מכוח סעיף 14 לחוק והגנת תום הלב מכוח סעיף 15 לחוק.
תמצית ההכרעה
10. לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו על נספחיהם, בכתבי הסיכומים, שמיעת עדות הצדדים והעדים מטעמם ובשים לב למכלול הנסיבות העובדתיות והמשפטיות בתיק זה - דין שתי התביעות להתקבל, אם כי באופן חלקי.
להלן הנימוקים.
הראיות שהובאו מטעם הצדדים
11. הראיות מטעם התובעים:
עדותו של מר אמיר ברמלי:
לאחר בחינת תצהירו ושמיעת עדותו בפניי אקבע כי עדותו הייתה מהימנה בעיניי והותירה רושם טוב. העד השיב לגופו של עניין באופן ענייני ותמציתי לכל השאלות שהופנו אליו בחקירתו הממושכת יחסית. התרשמתי שהוא אינו מעורה ברזי הטכנולוגיה וכבעל עסק, וכי מה שעמד לנגד עיניו הוא למזער את הנזקים הצפויים מהפרסומים האמורים והדברים התקבלו על דעתי.
עדותו לא נסתרה ולא הופרכה ואני מאמצת אותה.
עדותו של מר יוסי ויזל:
לאחר שמיעת עדותו אקבע כי היא נשמעה באופן רציני ומדוד. העד השיב בפשטות והבהיר כי נחשף לפרסום בו היה כתוב "נוכלים ורמאים." העד אישר כי נחשף לפרסום הראשון לאחר שמר ברמלי שלח לו את ההודעה בעניין. מעדותו עלה כי אף הוא אינו מעורה ברזי הטכנולוגיה וכי לשם כך הוא ומר ברמלי מעסיקים צוות של ארבעה עובדים. העד השיב בצורה עניינית וניכר היה כי הוא משיב על פי מיטב ידיעתו. עדותו הייתה אמינה בעיניי ונתתי אמון.
עדותה של המתווכת:
חלק גדול מן השאלות שהופנו לעדה נסבו סביב הסכסוך בעניין דמי התיווך וההליך שהתנהל בגינו ולא היה בהן כל רלבנטיות למחלוקת שבפניי, כפי שאף ציינתי לא אחת במהלך דיון ההוכחות ואין בכוונתי להידרש לדברים במסגרת זו.
העדה תיארה בעדותה כיצד נחשפה לראשונה לפרסום הראשון, באופן שעולה בקנה אחד עם עדותו של מר ברמלי. בנוסף תיארה כיצד נחשפה לפרסום השני. מעדותה עלה כי עובדים נוספים נחשפו לפרסום (ר' עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 33-34). העדה העידה ברוגע, בשטף ובבהירות והיטיבה לתאר את תחושותיה לאחר שנחשפה לפרסומים ונתתי בעדותה אמון מלא.
12. הראיות מטעם הנתבעים
עדותו של המומחה - מר איתי אמינוף:
בשים לב לכך שאין מחלוקת שכל הפרסומים נמחקו, נדונה שאלת משך פרסומם ברשת האינטרנט וסוגיית היקף חשיפתם.
מחוות דעתו עלה שהפרסום הראשון היה באוויר לכל היותר כארבע דקות (סעיף 23 לחוות דעתו). כך שלדעתו, הסיכוי שהוא נצפה הוא אפסי.
ביחס לפרסום השני מציין המומחה כי על סמך הנתונים שהוצגו בפניו, אין לדעת מתי הוא הוסר. עם זאת, אין מחלוקת כי הוא הוסר ביום 16/12/18. לשיטתו, הסיכוי שמישהו צפה בפרסום השני והשלישי הוא נמוך יחסית, גם אם קיים.