18. כפי שניתן לראות העותר פנה לקבלת היתר שיט במסלול שאינו רלבנטי לעניינו. העותר ביקש היתר עבור כלי שיט זר על פי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), וברי כי אינו זכאי לקבלת היתר שכזה. העותר לא עותר לרישום כלי השיט במרשם הישראלי, ולכן אין בהחלטת המשיב מושא העתירה משום דחיית בקשה שכזו.
19. כפי שציינתי לעיל, העתירה ואף מכתב של באת כוח העותר מערבים בקשות שונות הנסמכות על הוראות דין שונות, וקשה להבין את טענותיו. ככל שהעותר מעוניין בקבלת היתר שיט על פי תקנה 53(א)(4) לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), הרי שבדין נדחתה בקשתו, שכן כלי השיט שבבעלותו אינו כלי שיט זר אלא כלי שיט החייב ברישום על פי חוק הספנות (כלי שיט). ככל שהעתירה מכוונת כנגד חובת הרישום, ברי שדין העתירה להידחות שכן ואינה מופנית כנגד החלטת המשיב. ככל שהמבקש מעוניין לקבל היתר לביצוע ספנות חופית על-פי חוק ספנות חופית, הרי שגם בקשה זו דינה להידחות, שהרי העותר אינו מעוניין בפעילות מסחריות, ומכל מקום כלי השיט אינו כלי שיט זר.
20. מהדברים האמורים עולה כי אין צורך לברר את סוגיית הסמכות העניינית לפי פרט 14 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס - 2000.
21. בטרם סיום אעיר כי בטיעונים המשלימים של העותר נכללה התייחסות להיתרי שיט שניתנו לגורמים שונים. ברי שאין מקום להתייחס לטענות אלו, שהרי מדובר בהרחבת חזית ובנסיבות עובדתיות שאינו כלולות בעתירה. מכל מקום, לא ניתן להבין מהמסמכים שצורפו האם ניתנו היתרי שיט על פי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) גם למי שאינו זכאי לכך, ואפילו אם בנסיבות שונות טעה המשיב ונתן היתרים גם לכלי שיט החייבים ברישום, אין בכך להטיל עליו חובה להמשיך וליתן היתרים בניגוד לדין.
סוף דבר
22. לאור כל האמור, עולה כי ככל והמבקש מעוניין לרשום את כלי השיט במרשם הישראלי, עליו לפנות בבקשה מתאימה על פי תקנות הספנות (סימון ורישום). אם אינו מעוניין בכך וברצונו להעביר את הפעילות בכלי השיט לגורם זר, הוא רשאי לעשות כן ובמקרה שכזה תבחן כל בקשה להיתר שיט בהתאם לדין.
23. לאור כל האמור, העתירה הנוכחית דינה להידחות.
העותר ישלם למשיב הוצאות ההליך בסך של 4,000 ₪.
ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
רון סוקול