45. אשר ליסוד הנפשי, בית המשפט קבע כי הוא מתקיים אצל נוימן, ובהקשר זה נדחתה טענתו לפיה הוא לא היה מודע לכך שההסדר אינו חל עליו. בית המשפט הדגיש לעניין זה, כי הסדר כובל מתקיים גם כאשר רק אחד הצדדים מגביל את עצמו, וכי לצורך הוכחת היסוד הנפשי אין צורך להוכיח שהנאשם היה מודע לפסול שבמעשיו.
46. קולן – אף קולן אינו חולק על כך שנכח בפגישה השנייה לזמן קצר, אך לטענתו בפרק הזמן שבו נכח בפגישה לא דובר על אי-הגשת הצעות למכרז. לגרסתו של קולן, ביום 19.5.2008 התקשר אליו פרץ ושאל האם מנרב קיבלה החלטה לגבי הגשת מועמדות במכרז. קולן השיב לו שמנרב החליטה לא לגשת למכרז. בתגובה לכך השיב פרץ כי ישלח לו מסמך בפקס שבו יש להצהיר על כך שאין בכוונת מנרב לגשת למכרז, ולחתום בשמה. כאשר מסמך החתימות נשלח באמצעות הפקס, קולן לא נכח במשרד ועל כן ביקש מחשב החברה לחתום בשמה על מסמך החתימות. לטענתו הוא לא ראה את המסמך ולא היה מודע לתוכנו, כמו גם לכך שחתימה עליו מהווה הצטרפות של מנרב להחלטה המשותפת.
47. בית המשפט המחוזי קבע כי לצורך התקיימות יסודות העבירה של צד להסדר כובל די בעובדה שקולן התחייב בפני פרץ, שהיה כאמור מנהל של מתחרה אחרת במכרז, כי הוא אינו מתכוון להגיש הצעה במסגרת המכרז. יתר על כן, בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו של קולן לפיה עזב את הפגישה השנייה בטרם הסתיימה, לאחר שקבע כי זוהי גרסה מאוחרת שהתפתחה תוך כדי עדותו בבית המשפט. בית המשפט המחוזי הפנה ביחס לכך להודעתו של קולן ברשות התחרות שם אמר כי הפגישה הייתה קצרה והסתיימה במהירות, ולא ציין שעזב אותה במהלכה. עוד דחה בית המשפט את גרסתו של קולן ביחס לכך שלא ידע מה תוכנו של מסמך החתימות. גם בעניין זה הפנה בית המשפט המחוזי להודעתו של קולן ברשות התחרות, שם ציין כי הועבר מסמך בין כל הקבלנים לחתימתם, שבו נכתב כי אף אחד מהקבלנים לא ייגש למכרז, וכי מטרת המסמך הייתה "לשכנע אחד את השני לא לגשת" (ת/526, 338-337).
48. לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה את טענת קולן לפיה ההחלטה שלא להגיש הצעה במסגרת המכרז התקבלה על-ידי מנרב באופן עצמאי, עוד בטרם קיומן של הפגישות בהתאחדות הקבלנים, וזאת בשל שיקולים עסקיים ובעקבות סיור הקבלנים. קולן טען בעניין זה כי ההחלטה שלא לגשת למכרז לא הייתה מצויה כלל בתחום סמכותו אלא התקבלה על-ידי ועדת המכרזים של מנרב המוסמכת לקבל החלטה מסוג זה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לעובדה זו השלכה על שאלת אחריותו הפלילית של קולן, מאחר שאין בכך כדי לסתור את המסקנה שמנרב הצטרפה להחלטה להחרים את המכרז ככל שלא ישונו תנאיו. עוד הודגש, כי קולן אינו מכחיש שהוא הורה לחשב של מנרב לחתום על מסמך החתימות, פעולה שהביאה להצטרפותה של מנרב להסדר הכובל, גם אם התקבלה במקביל החלטה על-ידי ועדת המכרזים.