גזרי הדין בבית המשפט המחוזי
49. להלן יובאו עיקרי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בגזר הדין, בנוגע למערערים דנן בלבד.
50. בית המשפט המחוזי דחה את הטענות שכוונו לביטול הרשעתם של המערערים, לאחר שקבע כי גם אם הרשעתם תכביד עליהם ואף תגרום לנזקים שונים עבורם, לא הוכח כי למי מהם ייגרם נזק קונקרטי כתוצאה מההרשעה, מעבר לנזק שנגרם לכל נאשם המורשע בדינו. בקשר לכך, בית המשפט המחוזי דחה את הטענה שהרשעה תמנע מהמערערים להשתתף במכרזים ציבוריים באופן אוטומטי, שכן ככלל הרשעה פלילית כשלעצמה אינה משמשת עילה לפסילתו של מציע במכרז, והדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת המכרזים בכל מקרה לגופו. בית המשפט המחוזי הוסיף כי אין מדובר במעשי עבירה "פעוטים וקלי ערך", בין השאר מכיוון שמדובר היה במכרז בעל משמעות רבה, שאף הוגדר כ"פרויקט מציל חיים", ואי-הגשת ההצעות בשלב השני של המכרז גרמה לעיכוב בהוצאתו אל הפועל.
51. כדי לקבוע את מתחם העונש ההולם ביחס לכל אחד מהמעורבים חילק בית המשפט המחוזי את הקבלנים לשלוש קבוצות, בהתאם לרמת מעורבותם בפרשה. בקבוצה הראשונה נכללו הקבלנים שהובילו את המהלך מושא הערעור ועודדו אותו, וביניהם אשר. ביחס אליו נקבע בגזר הדין כי "הוא היה חלק מהמהלך והיה מעורב יותר מחלק מקבלני המדף במהלך שהתגבש ובהגעה להחלטה המשותפת" (עמ' 53 לגזר הדין). הקבוצה השנייה כללה קבלנים בדרג "ביניים", כלומר, כאלו שלא היו מיוזמי המהלך, אך חלקם היחסי בביצוע העבירה לא היה מבוטל. בקבוצה זו נכללו קולן ונוימן. הקבוצה השלישית כללה קבלנים שמעורבותם בגיבוש ההסדר הייתה מצומצמת בלבד.
52. בית המשפט המחוזי קבע שהנזק שנגרם בפועל עקב העבירה הוא ביטול המכרז ועיכוב בביצוע העבודות, גם אם לפרק זמן לא ממושך. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהעבירה נעשתה מחמת מצוקה שחשו המערערים לנוכח העלייה הדרמטית במחירי הברזל ובמדד תשומות הבנייה, אך קבע כי אין להתעלם מכך שעמדו בפני המערערים דרכים חלופיות, שאינן כרוכות בהפרת החוק (ובכלל זה האפשרות להימנע מהצעת הצעות בשלב השני של המכרז באופן עצמאי וללא תיאום). בית המשפט המחוזי שקל עוד את העובדה שהמעשים לא בוצעו במחשכים, וכן כי פגישות הקבלנים התקיימו במשרדי ההתאחדות ובהשתתפותו של היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד לרר, ש"נמנע מלהרים דגל שחור" ולא התריע בפני הקבלנים על הקשיים שבגיבוש ההסדר, באופן שהשליך על הלך הרוח בפגישה.