53. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחמי העונש ההולם בגין העבירות שביצעו המערערים נעים בין מאסר בפועל שהוא קצר מועד לבין מאסר בפועל למשך שמונה חודשים, כאשר "נקודת הכובד" שונה ביחס לכל אחד מהמערערים. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מתחם הקנס ההולם בעניינו של אשר נע בין 20,000 ל-60,000 שקלים, זאת בין השאר בשים לב למצבו הכלכלי; ואילו בעניינם של נוימן ושל קולן, מתחם הקנס ההולם נקבע בין 60,000 ל-150,000 שקלים.
54. במסגרת קביעת העונש בתוך המתחם, בית המשפט המחוזי שקל את הפגיעה שעלולה להיגרם למערערים ולמשפחותיהם, את העובדה שהמערערים לא כפרו בעיקרי העובדות בכתב האישום, אלא בעניין ביסוס האחריות פלילית, וכן קבע כי יש לתת משקל ממשי לפרק הזמן הממושך שחלף מאז ביצוע העבירות. כמו כן נזקפו לזכותם של המערערים עברם הפלילי הנקי, התנהגותם החיובית ותרומתם הממשית לחברה במרוצת השנים. בעניינו של אשר, שהיה מצוי בהליך של פשיטת רגל, בית המשפט המחוזי אף ציין כי יש לשקול את ההשלכות שעלולות להיות לעונש מאסר על שיקומו הכלכלי.
55. בסיכומו של דבר, בהתחשב בכל השיקולים המפורטים, בית המשפט המחוזי גזר על אשר עונש מאסר בפועל למשך שלושה חודשים וחצי, שירוצה בדרך של עבודות שירות, עונש מאסר על-תנאי של שמונה חודשים למשך שלוש שנים, וכן קנס בשיעור של 35,000 שקלים. על נוימן ועל קולן נגזר אותו עונש – מאסר בפועל למשך שלושה חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, עונש מאסר על-תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים, וכן קנס בשיעור של 80,000 שקלים.
הערעורים
56. הערעורים שבפנינו נסבו על הכרעת הדין וגזרי הדין גם יחד. בהתאמה, יוצגו תחילה הטענות הנוגעות להכרעת הדין וההכרעה ביחס אליהן, ובהמשך הטענות הנוגעות לגזרי הדין וההכרעה בהן.
טענות הצדדים בערעורים על הכרעת הדין
57. שלושת המערערים העלו טענות הן באשר לקביעותיו העובדתיות של פסק הדין, והן באשר למסקנותיו המשפטיות. אפתח בהצגת הטענות שהיו דומות או משותפות לכלל המערערים, ורק לאחר מכן אדרש לטענות הפרטניות של כל אחד מהם.
58. המערערים טוענים כי לא הונחה תשתית ראייתית לכך שההסכמה שאליה הגיעו, שלא להגיש הצעות בשלב השני של המכרז, עלולה הייתה למנוע או להפחית את התחרות העסקית. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו שלפיה חלה במקרה זה החזקה החלוטה הקבועה בסעיף 2(ב) לחוק התחרות, המייתרת את הצורך בהבאת ראיות לעניין הפגיעה בתחרות העסקית. בקשר לכך מדגישים המערערים כי ההסכמה האמורה לא כללה את הרכיבים המצוינים באותו סעיף, אשר מקימים את החזקה החלוטה – תיאום לעניין מחיר ההצעות, כמות השירותים שיוצעו או הרווח שיופק כתוצאה מהמכרז.