59. נוימן ואשר מדגישים עוד, כי החברות שבבעלותם לא היו כשירות להגיש הצעה בשלב השני של המכרז, בהיותן חברות קבלני משנה, שפרטי המכרז כלל לא היו בידיעתן. על כן, לשיטתם, לא מתקיים הרכיב של "הגבלה", שהוא חלק מן היסוד העובדתי הנדרש בעבירה של צד להסדר כובל, וממילא לא ניתן להרשיעם בה.
60. המערערים מוסיפים וטוענים, כי לא התקיים אצלם היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה של הסדר כובל. לשיטתם, כל הפעולות שנעשו בקשר עם אי-הגשת הצעה בשלב השני של המכרז נשאו אופי של מחאה, או אף של ניסיון להגיע להידברות עם עורכי המכרז, ואינן מהוות מעשה פלילי. בקשר לכך מדגישים המערערים כי הפגישות וניסוח המכתבים נעשו בגלוי וכי לא נעשה כל ניסיון להסתיר את הדברים מעיניהם של עורכי המכרז. למעשה, כך נטען, ההיפך הוא הנכון – יש להבין את הפגישות ואת ניסוח המכתבים כחלק מהפניות שנעשו למנהל הפרויקט מטעם עמיגור בנוגע לשינוי הנטען בתנאי המכרז.
61. המערערים מוסיפים, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו שלפיה לא קמה בעניינם ההגנה של טעות במצב משפטי. זאת, כך נטען, לנוכח האופן שבו הם פירשו את התנהגותו של עו"ד לרר ובפרט את הימנעותו מלהתריע כי ההסכמות שהושגו מהוות עבירה פלילית.
62. ומכאן – להצגת טענותיהם הפרטניות של כל אחד מהמערערים, הנוגעות לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.
63. אשר טוען, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה כבר בפגישה הראשונה התגבש הסדר כובל היא שגויה. לשיטתו, כל שהוסכם באותה פגישה הוא כי חלו הרעה ושינוי בתנאי המכרז וביחס לכך יש לקיים הידברות עם משרד השיכון, תוך דחיית המועד שנקבע להגשת ההצעות. אשר מוסיף וטוען כי בניגוד לקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי, הוא לא נכח בפגישת הקבלנים השנייה. לטענתו, התייחסותו בעדותו לכך שנכח בשני מפגשים עם נציגי החברות הקבלניות כוונה לסיור הקבלנים ולפגישה הראשונה בלבד. עוד טוען אשר כי גם במסגרת נוכחותו בפגישה הראשונה הוא לא היה שותף לניסוח מסמך כתב היד ולא ידע כלל על המסמך המודפס.
64. אשר מוסיף וטוען, כי כל פעילותו – ובכללה, פנייה לעו"ד לרר ופניה למנהל הפרויקט מטעם עמיגור – נסבה על דחיית מועד הגשת ההצעות בשלב השני של המכרז, ולא על הסדר של אי-הגשת הצעות במכרז. אשר מדגיש עוד כי קביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לקיומו של יסוד נפשי אצלו היא שגויה, שכן פנייתו האמורה לעו"ד לרר ולעמיגור, המאוחרת לפגישה הראשונה, אינה עולה בקנה אחד עם ההנחה שהיה מודע להתגבשות ההסדר של אי-הגשת ההצעות.