44. יתר על כן, גם אילו נתמכה הטענה האמורה שנטענה בתשובה (כפי שצוטטה לעיל) בתצהיר - לא היה בכך כדי להועיל לתובעת. הטענה נטענה בכללית והיא חסרה, נעדרת כל פירוט ממשי ביחס לתהליך הרכישה בתובעת, זהות העובדים שביצעו את הרכישות, מעמדם ותפקידם בחברה וכיוצ"ב, באופן החותר תחת יסודותיה של הטענה. הדבר מוקשה שבעתיים כשמדובר בחברה משפחתית, כפי שהעידה התובעת על עצמה, ובתהליך רכישה שמתבצע פעם אחר פעם בכל הזמנה, במשך שנים ארוכות. חוסר זה מדבר בעד עצמו.
45. כמפורט לעיל, הנתבעת לא נקטה בדרך של "הבלעת" תניית הבוררות (והדין) או הסתרתה, אלא ציינה אותה באופן בולט וברור, הן בכך שנכתבה באותיות גדולות בסעיף 16.2(a) לתנאי ההזמנה והן בחלונית שנפתחת לצורך ביצוע כל הזמנה והזמנה וכתנאי לביצועה. בחלונית צוינו במפורש עיקריה של תניית הבוררות (והדין) וזאת, בנוסף לקישור לקובץ המלא של תנאי ההזמנה. מכאן, שאף אין צורך להקליק על הקישור על מנת להתוודע לקיומה של תניית הבוררות הזרה (בניגוד ליתר תנאי ההזמנה לגביהם נדרשת הקלקה נוספת לצורך חשיפתם המלאה). ביחס לתניית הבוררות (והדין החל) מדובר, אפוא, בהסכם מקוון מסוג "הסכם הקלקה" clickwrap, שבמסגרתו נדרש אישור אקטיבי של המתקשר לאחר שהוצגו בפניו התנאים טרם האישור. תוקפה של הסכמה זו הוכר בפסיקה ומי שמאשר את תנאי ההתקשרות בהקלקה כאמור, מוחזק כמי שקרא ומסכים לאמור שם (ראו ת"א 1963-05-11 אווא פיננסי בע"מ נ' מלכה (13/9/11, כב' הש' רונן; וכן, ת"צ (ת"א) 55512-07-18 לביא נ' קורל-תל בע"מ 11/10/20, כב' הש' ברקאי). אוסיף ואציין כי הפסיקה הכירה גם בתוקפו של הסכם "היברידי"-מעורב, כזה הדורש אישור אקטיבי לצד קישור זמין ונח לצורך עיון בתנאים, מבלי שהתנאים עצמם יוצגו בחלונית שנפתחה לצורך אישור. יובהר למען הסר ספק, כי בענייננו לא הועלתה כל טענה בדבר אי זמינות הקישור או קושי אחר להגיע באמצעות הקישור לתנאים עצמם ולעיין בהם (להסכם היברידי, ראו פסקי הדין לעיל וכן, ת"צ (ת"א) 64880-02-18 הראל נ' פאנקו גרופ בע"מ 25/7/21, כב' הש' חסדאי, ס' 15 ואילך).
46. המסקנה המסתברת על רקע כל האמור ובמכלול הנסיבות היא, כי אין מדובר באי ידיעה על התניה ועל דבר אישורה עם ביצוע כל הזמנה, כי אם בהסכמה בכתב, ולמצער הסכמה שבהתנהגות לתחולתה של תניית הבוררות (והדין) הכתובה, ואימוצה כחלק ממערכת היחסית החוזית שבין הצדדים. יש להזכיר בהקשר זה גם את אי המחאה מצד התובעת במשך השנים. באופן דומה, נקבע בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה. פ"ד מד(3) 600 (22/8/90), כי עם קבלת מסמך אישור ההזמנה, גמרו הצדדים בדעתם להתקשר בחוזה מחייב הכולל תניית שיפוט ואף ניתן ללמוד על הסכמתה של המערערת מאי ההשגה על תניית השיפוט בזמן אמת (ס' 17 עמ' 609), תוך שנדחתה הטענה להבלעת תניית הבוררות: "הטענה, כי תניית השיפוט הוספה בהיחבא, דינה להידחות: המדובר בצירוף דף נוסף, קריא וברור, אשר יש אליו הפניה מפורשת באישור ההזמנה, ואם המערערת אכן לא שמה לבה לקיומה של תניה זו, אין לה להלין אלא על עצמה..." (ס' 19).