יצויין כי בית המשפט הכיר בתניית בוררות זרה שהופיעה בתנאי התקשרות כלליים ביחסים שבין מפיץ ליצרן זר, במקרים נוספים, כגון בע"א סנקרי נ' Julius Blum G.M.B.H (19/11/96). בעניין זה (כבענייננו) לא נחתם הסכם מסגרת כוללני בין הצדדים. תניית הבוררות הזרה הופיעה בגב החשבוניות שהוציאה החברה למוצרים שרכש ממנה המפיץ ונקבע, כי חשבוניות אלה הן חלק ממערכת היחסים החוזית של הצדדים וחלה על כל מערכת היחסים העסקית ביניהם (ראו גם ת"א (מרכז) 29715-07-17 סאן שיין מעליסה בע"מ נ' RIO GRANDE INC, 22/10/19).
47. התנהלות התובעת, כמי שנתנה את הסכמתה המפורשת לתנאי ההזמנה של הנתבעת המופיעים בפורטל המקוון בעת ביצוע כל הזמנה והזמנה מחדש, במשך שנים, ובכך שלא הביעה מחאה כלשהי בעניין לאורך כל ההתקשרות עם הנתבעת; הכל, חרף ציון תניית הבוררות באופן מפורש גלוי וברור בחלונית האישור של ההזמנה באתר המקוון ולצד קישור לתנאי ההזמנה במלואם (וכאמור, קיימת הפניה לתנאי ההזמנה גם בחשבוניות) - מלמדת, אפוא, כי לכל הפחות, תניית הבוררות והדין שבתנאי ההזמנה של הנתבעת, הם חלק ממארג מסמכי ההתקשרות של הצדדים וכי בין הצדדים קיימת תניית בוררות זרה מוסכמת בכתב, כנדרש.
48. על מנת לסבר את האוזן ולהפיס את הדעת ייאמר עוד, כי כפי שציינו שני הצדדים, בשנת 2013 הם ניהלו מו"מ לצורך הסדרת יחסיהם בהסכם כוללני אך לא הגיעו להסכמות וההסכם לא נחתם. כאמור, התובעת ציינה כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות בנושא הבלעדיות. הדבר מעיד על יכולת לנהל מו"מ ולכל הפחות, להביע הסתייגויות. כאמור, הצדדים גם התדיינו מדי תקופה ביחס לתכנית המכירות. דומה, אפוא, כי אילו רצתה בכך התובעת היו בידה הזדמנויות לרוב להביע את הסתייגותה מתניית הבוררות, "להציף" את העניין ולבקש להגיע להסכמות אחרות. לא נטען ובוודאי שלא הוכח, כי התובעת פנתה כלל לנתבעת בבקשה לנהל דיון בקשר לתניית הבוררות.
49. סיכומה של נקודה זו כי שוכנעתי על רקע כל האמור, כי התובעת נתנה הסכמתה לתניית הבוררות הזרה שבתנאי ההזמנה של הנתבעת המהווה חלק מתנאי ההתקשרות שבין הצדדים. בכך מתקיימת דרישת הכתב הדרושה לצורך עיכוב ההליכים.
50. עתה לשאלה השניה - האם מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד.
האם תניית הבוררות היא תנאי מקפח בחוזה אחיד?
51. סבורני כי תניית הבוררות בענייננו אינה תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש לאכפה ולהורות על עיכוב ההליכים.