--- סוף עמוד 15 ---
הרשאה, ותוך הסתרתה מפני התובעים. יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מהאמור, טענת התובעים היא כי מעת שהועבר החשבון לחברת KF האירית, חברת KF האנגלית אינה חייבת יותר בחיובים שנוצרו בחשבון זה, וכי הערבויות והבטחונות שנתן התובע לחברת KF האנגלית אינם חלים על חיובים שנוצרו בחשבון לאחר העברתו לחברת KF האירית. יצוין כי חשיבות חשבון חברת KF מבחינת התובע נעוצה בכך שבו הופקדו מניות של חברת ערד המהוות חלק מדבוקת השליטה של התובע בחברה, ואשר אותן ביקש הבנק לממש במסגרת בקשת הכינוס. לגישת התובע, המניות מעולם לא הוקנו לחברת KF האירית, ועל כן לא ניתן היה להשתמש בהן כבטוחה לחובותיה.
15. ב. הוצאת ערבויות בנקאיות מחשבון התובע ומחשבון חברת KF לטובת צדדים שלישיים הקשורים למר ספיר, וגלגול החוב שנוצר כתוצאה מפירעונן לחשבונן של חברות אחרות המצויות בבעלות התובע (להלן: סוגיית הערבויות) – על פי הנטען, החל מראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת איפשר הבנק למר ספיר להוציא מאחד מחשבונות הבנק האישיים של התובע (חשבון שמספרו 33946) ומחשבון חברת KF, שבע ערבויות, אשר ניתנו לצורך הבטחת חובותיהם של צדדים שלישיים שנזקקו לערבויות אלה כבטוחות לעסקיהם, ואשר נטען כי הם קשורים למר ספיר וזרים לתובע. כל הפעולות הללו נעשו, כך על פי הנטען, ללא ידיעת מר גזונדהייט ותוך הסתרה ממנו, כאשר התובעים בדעה כי הבנק איפשר ביצוע פעולות אלה על מנת שיהיה לו ממי להיפרע, בעת הצורך. ואולם, בפעולות אלה לא היה די, ועל פי הנטען, הערבויות שנמשכו מחשבון התובע נפרעו על ידי הבנק, ובהמשך 'גולגל' החוב בגינן בשתי פעימות: בפעימה הראשונה, בשנת 1993, גולגל חלק מהחוב (בגין שתיים מהערבויות) לחשבון של חברת Kentbush Limited, חברה הרשומה באנגליה, ונמצאת בבעלות התובע ויורשיו של שותפו בחלק מעסקיו, מר רודולף שפיצר ז"ל (להלן: חברת קנטבוש, יורשי שפיצר ו-מר שפיצר ז"ל, בהתאמה), וזאת באמצעות נטילת אשראי בחשבון חברת קנטבוש, והעברת הכסף לחשבון הבנק האישי של התובע. החלק הנותר מהחוב בגין מימוש הערבויות האחרות נרשם בחשבון הבנק האישי של התובע, אשר גם בו נלקח אשראי מהבנק. הפעימה השנייה התרחשה בשנת 1997, אז גולגל מלוא החוב בגין הערבויות שנפרעו לחשבון חברת KF (שמספרו 33601), באמצעות נטילת אשראי בחשבונה והעברת הסכומים הנדרשים לכיסוי החוב בחשבון הבנק האישי של התובע ובחשבון חברת קנטבוש. גם מהלכים אלה, על פי הנטען נעשו על ידי מר ספיר ללא הרשאה ובידיעת הבנק, והם שהביאו ליצירת חלק מהחוב שנצטבר ואשר הבנק דורש כעת את פירעונו.