(ד) לפי סעיף 11(ו) לכתב האישום, בתאריך 28.7.2020 בשעה 14:42, בזמן שהפעוטות התעוררו משנתם, נאשמת 1 ניגשה לפעוט הר.כ ששכב על המזרן, משכה אותו בכוח והעמידה אותו על רגליו. לאחר מכן, הר.כ ניגש לורד שניחמה אותו וגערה בנאשמת 1.
הנאשמת 1 התבקשה להתייחס לנאמר בהודעתה במשטרה, בפרט לגבי האופן שבו העירה את הפעוט והקימה אותו, אך היא שתקה. לבסוף, אמרה: "אני לא הרמתי את הילד באויר. אני תפסתי אותו מהיד לא בחוזקה" (ת/76, ש' 318-326).
בעדותה בבית המשפט טענה הנאשמת 1 לגבי אופן השכמת הפעוט, כך: "אני לא יודעת אם הוא ישן או ער כי לא ראיתי, הבאתי לו יד והרמתי אותו". ובאשר לדברים שאמרה לה הסייעת ורד, נוכח מעשיה, טענה: "מה היא אמרה אני לא מנסה ניחושים אני רואה רק שהיא דיברה" (פרוט' מיום 31.3.2022, עמ' 1631-1633).
מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת 1 ניגשה למזרן שעליו ישן הר.כ, ומשכה אותו בכוח בזרועו, הרימה אותו מהמזרן באחת, והניפה אותו באוויר, בתנועה מהירה. הפעוט נעמד על רגליו וניכר שהיה מטושטש, מבוהל ומפוחד. הפעוט דידה לכיוון הסייעת ורד שישבה בסמוך והושיטה לקראתו את ידה. ורד קירבה את הפעוט לחיקה, חיבקה והרגיעה אותו. נצפה בברור, על אף שאין פס קול בסרטון, כי ורד גערה ונזפה בנאשמת 1, תוך שהדגימה בידה השנייה תנועת הנפה, וניכר כי כעסה עליה בשל התנהגותה האלימה.
206. צבר האירועים המפורטים לעיל ביחס לפעוט הר.כ אינו די כדי לגבש עבירת התעללות. על יסוד מעשיה של הנאשמת 1, כפי שהוכחו מהסרטונים כלפי הר.כ, אשר ניכר כי הכאיבו לפעוט, ובהינתן כי הנאשמת 1 הייתה מודעת היטב להתנהגותה בנסיבותיה, הרי שאני מוצא להרשיעה בשתי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ב לחוק העונשין בגין האירוע המתואר בסעיפים 4(ג) ו-11(ו) לכתב האישום.
הפעוטות אר.כ ו-הר.כ (תאומים בנים)
207. להלן אירועים מכתב האישום, המייחסים לנאשמת 1 עבירות כלפי מי מהתאומים אר.כ ו-הר.כ, מבלי שהוצגה עדות או ראיה, שעל בסיס ניתן לקבוע במי מהפעוטות מדובר.
--- סוף עמוד 163 ---
(א) לפי סעיף 15(א) לכתב האישום, בתאריך 3.8.2020 בשעה 8:27, ניגשה נאשמת 1 אל פעוט, שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר עמד ליד הגדר המפרידה בין המרחבים בגן, אחזה בידו, הכתה אותו עליה ומשכה אותו לכיוון השולחנות.
הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני לא דחפתי אף אחד, אני לקחתי אותו ביד ולקחתי אותו לשולחן" (ת/54, ש' 39-45).