בעדותה בבית המשפט, זיהתה הנאשמת 1 את הפעוט כאחד מהתאומים, אר.כ או הר.כ, וטענה: "נכון עשיתי לו ככה ביד לא מכה שוב אני חוזרת ואומרת ... לא הבאתי לו מכה ביד אני עשיתי לו ככה ביד בשביל שהילד לא יקבל מכה מהשער שנפתח ונסגר", תוך שהדגימה בידיה מגע יד על יד, באופן עדין ומלטף (פרוט' מיום 25.3.2022, עמ' 1519-1521).
מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת לפתה את ידו של הפעוט והכתה אותה בחוזקה. אין מדובר במגע רך ועדין, כפי שהדגימה הנאשמת 1 בבית המשפט. מדובר במגע אלים, מבהיל, כזה שהכאיב לפעוט.
(ב) לפי סעיף 18(ו) לכתב האישום, בתאריך 6.8.2020 בשעה 14:31, ניגשה נאשמת 1 אל הפעוטה י.ע, אשר עמדה על מזרן במרחב הנוסף של הגן, ודחפה בידה את ראשה של הפעוטה, כך שזו נפלה על ישבנה על המזרן. אז, ניגשה נאשמת 1 אל הפעוט הר.כ, שישן במזרן הסמוך, אחזה בידו, הקימה אותו בחוזקה, ומשכה אותו בכוח אל עבר המרחב המרכזי של הגן.
הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה שמדובר באחד התאומים, והיא לקחה מי מהם לשבת על כיסא (ת/76, ש' 536-538).
בעדותה בבית המשפט טענה הנאשמת 1 כי: "אני לא רואה אם הוא ישן או לא, הבאתי לו יד והובלתי אותו לכיסא" (פרוט' מיום 31.3.2022, עמ' 1630-1631).
מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת 1 ניגשה למזרן שעליו ישן הפעוט, הרימה את השמיכה, ובלי התראה או הכנה משכה אותו בכוח בזרועו, הרימה אותו, וליוותה אותו למרכז החדר, שם התיישב על כיסא. הפעוט נראה מטושטש משינה, מבוהל ומפוחד. לא נשמע כל הסבר מפי הנאשמת 1 להתנהגותה, ולסיבה בעטיה מצאה לנכון להשכים כך את הפעוט.
208. שני האירועים לעיל, בנסיבות ביצועם מצד הנאשמת 1, מצדיקים הרשעתה בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ב לחוק העונשין, בגין האירוע המתואר בסעיף 15(א) לכתב האישום; ובעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בגין האירוע המתואר בסעיף 18(ו) לכתב האישום.
--- סוף עמוד 164 ---
ברם, היות שהמאשימה לא הציגה עדות או ראיה לגבי זהות הקטין מבין התאומים, ובהינתן שמצאתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירת התעללות, בגין מקבץ אירועים שבהם הפגינה אלימות כלפי הפעוט אר.כ, הרי שאנקוט במידת הזהירות ולא ארשיע את הנאשמת 1 בעבירות תקיפה בגין סעיפים 15(א) ו-18(ו) לכתב האישום, על מנת להימנע מהרשעה כפולה.
פעוטות לא מזוהים בשמם
209. עתה אדרש למעשים המיוחסים לנאשמת 1 כלפי פעוטות, שלא זוהו בשמם, במהלך החקירה במשטרה. בהינתן שהורי הפעוטות שהיו קרבנות לעבירות התעללות, כפי קביעותיי לעיל, והנאשמת 1 בעצמה, לא זיהו את הפעוטות בפרק זה, ולאחר שבחנתי את הסרטונים כדי להיווכח כי אין מדובר בפעוטות שהיו קרבנות לעבירות התעללות, הרי שמוסר החשש שמא תורשע הנאשמת 1 בעבירות התעללות נוספות בגין מעשיה כלפי הפעוטות שלהלן. ועל אף זאת, נוכח עמדת המאשימה, וכמשנה זהירות, אבחן האם מעשיה של הנאשמת 1 כלפי הפעוטות שלהלן מצדיקים אך הרשעה בעבירות של תקיפה סתם או כזו הגורמת חבלה של ממש כלפי קטין, ולא עבירות התעללות. יובהר כי יש בכך אך להיטיב עם הנאשמת 1, ככל שהיה מקום להרשיעה בעבירות התעללות נוספות.