מצפיה בסרטון אין בידי לקבוע כי הנאשמת 2 משכה בחוזקה את ידו של הפעוט ששכב לצידה של הפעוטה א.ל.
(ד) לפי סעיף 14(ג) לכתב האישום, בתאריך 2.8.2020 בשעה 15:11, ניגשה נאשמת 2 אל קצה המרחב הנוסף, הסמוך לחלון, שם הייתה הפעוטה ה.ר. נאשמת 2 אחזה בכוח בזרועה של ה.ר, והניעה אותה באוויר, לעבר המרחב המרכזי בעוד הפעוטה מתנגדת. עקב מעשיה של נאשמת 2, מעדה ה.ר ונפלה על הרצפה, במרחב המרכזי של הגן. מיד לאחר מכן, ניגשה נאשמת 2 לשני פעוטות נוספים אשר עמדו במרחב הנוסף ודחפה אותם אל עבר המרחב המרכזי, כל אחד בתורו, זאת על מנת לפנות את המרחב הנוסף ולסגור את המחיצה המפרידה בין המרחבים.
המעשים המיוחסים לנאשמת 2 כלפי הפעוטה ה.ר נדונו לעיל.
הנאשמת 2 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני מזיזה את ה.ר מהמטבח מהמשחקים שילכו לשבת לאכול" (ת/21, ש' 148-149). וכן: "ככה זה מתנהל בגן אני אף פעם לא עשיתי משהו שלא מתנהל ככה. הם משתוללים שם. רצים נכנסים הופכים. אני לא דוחפת אף אחד. הם לא רוצים הם יוצאים אז תופסים אותם. פשוט מאד. לא מרביצים להם. הם מתנגדים לנו. הכל מותר להם בבית" (ת/79, ש' 31-36).
בעדותה בבית המשפט הסבירה הנאשמת 2 את מעשיה כך: "את שני הילדים אחר כך הוצאתי, והנה אני, כמו שאתה רואה, אני קושרת, מוציאה את הקשירה, היינו קושרים את הזה, שהילדים לא ישחקו, ... מוציאים אותם ופשוט סוגרים שם את המרחב" (פרוט' מיום 3.4.2022, עמ' 1774-1775).
--- סוף עמוד 208 ---
אכן, מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת 2 דחפה בידיה שני פעוטות נוספים, זה אחר זה, על מנת שיעברו בין שני חלקי החדר, ולאחר מכן סגרה את השער שבגדר ההפרדה. הנאשמת 2 דחפה את הפעוט הראשון מגבו ומראשו, ואילו את הפעוט השני משכה בזרועו. מהירות הדחיפה נלמדת מתנועת ידה של הנאשמת 2, גם לאחר שנותק המגע בינה לבין הפעוטות, בדומה לזריקת כדור למרחק.
נוכח האמור, ובהינתן שהנאשמת 2 הייתה מודעת למעשיה, אני מרשיעהּ בשתי עבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
(ה) לפי סעיף 16(ח) לכתב האישום, בתאריך 4.8.2020 בשעה 16:13, אחזה נאשמת 2 בזרועה של פעוטה שזהותה אינה ידועה למאשימה בידה האחת, כאשר בידה השנייה היא נושאת פעוט אחר, וגררה את הפעוטה כך מצדו האחד של המרחב המרכזי אל צדו השני, לתוך ידיה של ורד.
הנאשמת 2 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני מחזיקה אותו, הילד מתנגד לי והוא לא רוצה שאני ייקח אותו לשבת בכיסא ויש לי ילד אחר על הידיים ... אבל החזקתי ילדה אחת ככה, כמו שרואים פה, וביד אחת נתתי, אולי, אולי הוא לא הצליח ללכת" (ת/21, ש' 155-157).