לסיכום, נקבע כי: "בעבירת ההתעללות בקטין או בחסר ישע, מוכרת ונהוגה האפשרות כי יסודות העבירה יתקיימו על דרך של ביצוע נמשך של מעשים אשר אינם מגבשים את העבירה כשהם לבדם. לא זו אף זו. בעבירת ההתעללות אנו יכולים לפגוש, כפי שהומחש בדוגמה של האב המתעלל בבתו בעניין פלוני, מקרים שבהם כל אחד מהמעשים לבדו אינו אסור על פי כל דין, בין אם פלילי ובין אם משמעתי".
244. הנה כי כן, התנהלות שיטתית, יומיומית הנוהגת באלימות ומשליטה אווירת פחד ובעתה מקימה אפשרות להרשעה בעבירה של התעללות, גם כלפי אלה שלו חוו מעשי אלימות גופנית, שכן חלק מהמעשים שכוונו כלפי קטין פלוני, נעשו לעיניהם של קטינים נוספים, ובנסיבות מסוימות יש להביא בכלל חשבון כי עלולה להיגרם גם להם פגיעה בשל חשיפתם למעשים הגם שהמעשים הפוגעניים לא כוונו דווקא כלפיהם.
245. הוראת סעיף 368ג לחוק העונשין נועדה להגן על קטינים ועל חסרי ישע, תוך שהמחוקק החמיר במיוחד עם מי ש"אחראי על קטין או חסר ישע". על רקע תכליתו של סעיף חיקוק זה, הבאתי בחשבון את מכלול המעשים שביצעה כל אחת מהנאשמות, בגינם מצאתי להרשיען בעבירות
--- סוף עמוד 213 ---
התעללות גופנית, תקיפות וגרימת חבלות, כמפורט לעיל; ובהביאי בחשבון גם את המעשים הגבוליים, אלו שלא חצו הרף הפלילי, אך היו כוחניים, גסים ובעלי אופי תוקפני לפי הפעוטות, ובוצעו בתדירות גבוהה, ככאלה שתורמים במצטבר ומוסיפים נופך של חומרה למכלול מעשיהן של הנאשמות.
למען הסר ספק, נוכח הנטען בסיכומי הנאשמת 2, אבהיר כי נתתי דעתי לחלקה של כל נאשמת, היא לבדה בפני עצמה, ללא קשר ליתר נשות צוות הגן, ובחנתי את תרומתה לחשיפת ילדי הגן למעשי אלימות מצדה, כל אחת בפני עצמה.
246. לצד כל זאת, יש להזכיר כי מאפייני ההתעללות, בבחינת סימני הכרעה, שהובאו בהלכת מרגולין, מתקיימים בעניינן של הנאשמות כאן. ודוק: למעשיהן לווה פוטנציאל אובייקטיבי לגרימת סבל או נזק לקורבן; התנהגותן אופיינה לעיתים ברוע, תוך הטלת אימה, ביזוי, השפלה ודיכוי; מדובר בסדרת מעשים מתמשכת בתדירות גבוהה; קיים פער כוחות מובנה וממשי ויחסי תלות בין הנאשמות לבין פעוטות הגן; הנאשמות הטילו את מרותן על ילדי הגן; חוסר הישע של הפעוטות, בני השנתיים ושלוש, היה במרום עוצמתו.
247. לכך אוסיף כי כתב האישום חובק מספר רב של אירועים שבוצעו בתקופה קצרה, בהתאם למועדים שתועדו במצלמות הגן. בתקופה קצרה זו נצפו עשרות מעשים פליליים וגבוליים מצד כל אחת מהנאשמות בתדירות גבוהה. אבהיר, הנאשמות תתנה את הדין אך על האירועים הידועים שבהם נקבעה אשמתן. עם זאת, מעדויות הנאשמות עצמן נשמע מפיהן כי ההתנהלות שתועדה במצלמות הגן הייתה ההתנהלות הרגילה והמקובלת בגן עוד קודם לאותה תקופה. כך למשל, הנאשמת 2 נשאלה בחקירתה במשטרה מיום 29.9.2020, האם "זו הדרך להזיז פעוטות?", ועל כך השיבה: "ככה זה מתנהל בגן, אני אף פעם לא עשיתי משהו שלא מתנהל ככה". דוגמא נוספת, הנאשמת 1 נשאלה בעדותה: כיצד היו מכסים את הילדים, והשיבה: "את רוב הילדים היינו מכסים עד לסוף הראש כי בצד השני יש אור בגן" (פרוט' מיום 25.3.2022, עמ' 1553). דוגמא נוספת, הנאשמת 1 נשאלה על אופן השכבת הפעוטות, בהקשר של סעיף 18(ד) לכתב האישום, שם תועדה הנאשמת 1 כשהיא מטיחה בעוצמה פעוטה על ספה המוצבת ליד מזרן. לאחר מכן, נשכבה הפעוטה על המזרן והנאשמת 1 כיסתה אותה בשמיכה מעל לראשה. הנאשמת 1 נשאלה האם זו הייתה דרך השכבה השגורה, השכיחה, הרגילה היומיומית מבחינתה, ועל כך השיבה בחיוב (פרוט' מיום 31.3.2022, עמ' 1592-1593). לגבי הושבת פעוטות על כיסא מוגבה, מסרה הנאשמת 1: "יש ילדים שנושכים והיינו שמים אותם בכיסא שלא ינשכו ילדים אחרים" (פרוט' מיום 31.3.2022, עמ' 1659-1660).