מספר מילים למשפחות הקטינים
281. בטרם אחתום את הכרעת הדין, אני מוצא להקדיש מספר מילים למשפחות הפעוטות, קורבנות מעשי האלימות והאימה מצד הנאשמות, שאין ספק כי עם חשיפת המעשים הפכו אף הן באחת לקרבנות של מעשי הנאשמות כלפי ילדיהם הרכים.
--- סוף עמוד 232 ---
282. במשך שעות ארוכות התרשמתי מעדויות ההורים, אימהות ואבות, אשר סיפרו בהתרגשות, ברעד ובבכי על תחושותיהם הקשות נוכח גילוי מעשי האלימות שחוו ילדיהם במהלך שהותם בגן סיגל, כשהדברים התמקדו כמובן במעשיהן של הנאשמות העומדות לדין לפני.
283. האמנתי להורים. זיהיתי את הכאב, התסכול והכעס. בעיקר התרשמתי מהתדהמה שאחזה בהורים מול המציאות שהתחוורה בפניהם, שבה היו נתונים ילדיהם ואת תחושת האשמה הכבדה. ההורים בטחו בצוות הגן, הרעיפו חיבה ואהבה על הנאשמות והאמינו בכל ליבם כי הפקידו את ילדיהם בידי צוות מיומן, מסור, אוהב וחם. המציאות המרה טפחה על פני ההורים, או אז כל הורה והורה ידע להסביר לעצמו ולאחרים תופעות ותחלואים שלא הובנו קודם לכן, והדברים נשמעו ונכתבו.
284. האשם אינו בהורים. האשם במי שביצע את המעשים. החרפה מוטלת על מי שהטיח, דחף, משך, הכה, הניף, הכאיב פגע והשפיל. אשם זה מוטבע היום בהכרעת דין זו על מי שהעז לנהוג כך כלפי פעוטות ולבצע עבירות אלימות כנגד חסרי ישע, תמימים ורכים.
285. השאיפה לעקור משורשה תופעה זו כפי שנתגלתה במקרה זה דורשת פעילות מגורמים רבים, ביניהם המחוקק, רשויות האכיפה והרשות השופטת, ודומני כי הדברים נעשים. זוהי פגיעה באחת החוליות החלשות של חברתנו, אשר ככל חברה נאורה, לא תוכל להשלים עמה. בית המשפט ימלא את תפקידו לעשות צדק ולהגן על החלש ועל הפגיע, תוך הקפדה וכיבוד זכויות כל צד, גם אלו של הפוגע.
286. המעשים שביצעו הנאשמות מעוררים שאט נפש וסלידה עמוקה, אך אם ניתן להצביע על קרן אור, הרי זו הערכתי הרבה לעשייה השיקומית עליה סיפרו בני המשפחות בעדויותיהם, הטיפולים השונים להם זוכים הפעוטות הפגועים; החיבוק החם והמגונן, החום והאהבה מיקיריהם, לצד טיפולים מקצועיים במסגרות הרפואיות והשיקומיות, כל פעוט לפי צרכיו. ברכת הדרך שלוחה להצלחת הפעוטות ובני משפחותיהם בדרכם השיקומית. אם ניתן להתנחם בדבר מה, זו הידיעה שכעת הפעוטות בידיים בטוחות. אסכם במילות "שיר ערש" שכתבה חוה אלברשטיין, המבטאות את התחושות עליהן עמדתי לעיל.
שיר ערש
מילים: חוה אלברשטיין / לחן: יהודה פוליקר / ביצוע: יהודית תמיר