21. נטען כי הורי ילדי הגן, שהעידו כעדי תביעה, אינם יכולים להעיד על אודות המעשים הנטענים. נטען כי עדויות ההורים מעלות שאלות קשות של מהימנות, מאחר שאין בהן שיקוף של מהלך חיים נורמטיבי, אשר השכל הישר יכול לקבל, וזאת משהם קשרו תופעות של ילדים בגיל הרך, הקיימות אצל כל ילד ובית נורמלי, ותלו אותן בנעשה לכאורה בגן. נטען כי כלל ההורים העידו באופן דומה, תוך שימוש בביטויים החוזרים על עצמם, כגון: "ביעותי לילה" או "סיוטי לילה", דבר אשר יכול להעיד בין היתר על תיאום גרסאות.
22. נטען כי עדי התביעה האחרים שהעידו, אינם עדים כלל לאירועים המיוחסים לנאשמת 1 בכתב האישום, ואשר נתנו עדותם לגבי מצבם לכאורה של הילדים, כאשר חלקם לא פגשו בהם כלל, חלקם נתנו חוות דעת לא נכונות ואף תיארו את מצב הילדים וההתנהגות כתוצאה מתקופת הקורונה והסגר.
נטען כי ד"ר גויכמן סיפרה בעדותה כי לא נפגשה עם הילדים, לא שוחחה עם ההורים, ואף לא הייתה מודעת לרקע הרפואי של כל ילד וילד, כך שחוות דעתה ניתנה על סמך צפייה בסרטונים ערוכים, כאשר ד"ר גויכמן הודתה כי כל האמור בחוות דעתה הינו ברמה התיאורטית בלבד. נטען כי חוות דעתה של ד"ר מאור רצופה שקרים ואי דיוקים. נטען כי לא ניתן לאמץ את חווֹת הדעת, שכן מדובר בעדים שאינם אובייקטיביים, עדים מוטים אשר קיבלו תשלום עבור עריכת חוות דעתם ועדויותיהם.
23. נטען כי המעשים המיוחסים לנאשמת 1 אינם עולים לכדי עבירה פלילית. נטען כי לא הוכחה מודעותה של הנאשמת 1 לטיב המעשים ומשכך לא מתקיים היסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירת ההתעללות בקטין. נטען כי התנהגותה של הנאשמת 1 לא הייתה אקט מתעלל או כזה המבקש לפגוע בילדים, מדובר במי שטיפלה באופן מסור בילדי הגן, וכי מקרה כזה או אחר המתואר בכתב האישום הינו נקודתי ולא מתייחס למה שקדם לו ולמה שאירע לאחריו, כאשר מדובר בסיטואציות דינאמיות בתוך גן ילדים. אשר ליסוד העובדתי של עבירת ההתעללות, נטען כי המאשימה לא הוכיחה ברמת הוודאות הנדרשת להרשעה בכל סעיף וסעיף בכתב האישום, ובפרט את הנסיבות המתוארות, קרי שימוש בכוח, אחיזה בחוזקה, הדיפה בכוח ועוד שימושים חוזרים בתיאורים שלא הוכחו כלל. נטען כי מעשיה של נאשמת 1 אינם מקרי התעללות, ולכל היותר מדובר במעשים לא מוסריים ואולי אף מכוערים, אך בוודאי שאינם עולים לכדי עבירה פלילית לא כל שכן לכדי מעשה התעללות.
24. נטען כי יש לזכות את הנאשמת 1 מעבירות התקיפה ועבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש. נטען כי האירועים המתוארים בכתב האישום הוצאו מהקשרם באופן מגמתי על מנת ליצור רושם של