30. ואם כך ביחס לחברה זרה הפועלת בישראל, הרי שמקל וחומר שכך ביחס לתאגידים גלובליים. העובדה שזארה, טויוטה, גוגל, פייפל או פייסבוק פועלים במדינות רבות אינה מקנה להם פטור מתחולת הדינים המדינתיים בכל אחת מהמדינות בהן הם פועלים. בוודאי שאין היא נותנת להם הצדקה לפטור עצמם מתחולת הדין הישראלי. דהיינו, אין בעובדה כי התאגידים הגלובליים פועלים במספר רב של מדינות שונות בעולם כדי להצדיק מתן פטור מתחולת הדין הישראלי אך מטעם זה. היעלה על דעתנו כי חברת האופנה הספרדית זארה (Zara), תצדיק את החלת הדין הספרדי על מכירת חליפה בקניון רמת אביב, בשל כך שהיא פועלת ב-88 מדינות, ומנהליה החליטו כי יקל עליהם לנהל את עסקיה אם על כל התקשרויותיה יחול דין אחד של מקום התאגדותה? הנסכים לכך שחברת טויוטה היפנית תתנה מול כל אחד מעשרות אלפי רוכשי הרכבים מתוצרתה בישראל, במסגרת החוזה שנכרת עימם (באמצעות היבואן הישראלי), כי כל תביעה נגדה תוגש על פי הדין היפני, רק משום שרכבי טויוטה נמכרים במדינות רבות, ואין היא מעוניינת בהחלת סטנדרטים שונים של אחריות לפי דיני המדינות בהן היא פועלת? ריח האבסורד העולה מטיעונים אלה כה חריף, שלא בכדי אין אנו נתקלים בהם חדשות לבקרים, למרות האינטרס הלגיטימי של תאגידים בינלאומיים כדוגמת זארה וטיוטה בקביעתם.
31. יפה וטוב. ואולם, אם כך, מדוע נתקלים אנו שוב ושוב בטיעונים מסוג זה מפיהם של תאגידים גלובליים כדוגמת פייסבוק, גוגל ופייפל (ראו: עניין בן חמו; רע"א 8160/20 Google LLC נ' אשל (20.2.2020) [פורסם בנבו]; עניין קלינגהופר). כן השוו ת"צ (מחוזי ת"א) 9139-05-18 צביה נ' Agoda Company Pte. Ltd (28.6.2022) [פורסם בנבו])? הסבר אפשרי הוא שבעוד שפעילות זארה וטויוטה מתקיימת גם ובעיקר בעולם הריאלי, פעולתם של פייסבוק, גוגל ופייפל מתקיימת בעולם הווירטואלי בלבד. ואולם, מדוע עובדה זו רלוונטית לענייננו? פייסבוק, גוגל ופייפל, כמו גם תאגידים גלובליים אחרים המספקים שירותים שונים ברשת האינטרנט, נוכחים במציאות הכלכלית והמסחרית הישראלית לא פחות מתאגידים גלובליים שלפעילותם יש ביטוי פיזי. שירותי הפרסום של פייסבוק וגוגל ושירותי התשלום של פייפל, משרתים לקוחות ועסקים בישראל בהיקף עצום העולה, על רוב, אם לא על כל, העסקים הפועלים בישראל. ויובהר, הדבר איננו תוצאה אגבית-מקרית של פעולת פייסבוק, גוגל או פייפל במדינות אחרות. גופים אלה אינם בגדר מפעילי אתר המיועד לשוק האמריקאי, המוצאים עצמם באופן אקראי מעניקים שירותים ללקוחות ישראליים. הם מקיימים פעילות מיוחדת המיועדת לקידום עסקיהם בשוק הישראלי, עובדה המשתקפת לא רק בהיקף העצום של עסקים שהם מקיימים בישראל, אלא גם בשורה של מאפיינים נוספים, כולם או חלקם: קיומו של אתר מיוחד בעברית המיועד ללקוחות ישראלים; הקמת נציגות בישראל; מתן שירותים בשפה העברית; תרגום הסכמי השימוש לשפה העברית; החזקת שירות לקוחות המיועד לאזרחי ישראל; קבלת אמצעי תשלום ישראליים והצגת המחיר במטבע ישראלי; פרסום מודעות שיווקיות בשפה העברית. כל אלה, ובייחוד בהצטברותם, מלמדים כי הלכה למעשה פייסבוק, גוגל ופייפל פועלים בישראל, ופעילותם בתחומה אינה שונה במהותם מפעילותם של זארה או טויוטה. נוכחותם היא אומנם על צגי מחשב, טאבלטים או טלפונים ניידים, ולא באופן פיסי בקניונים או בכבישים, ואולם מדוע שלעניין זה תהיה חשיבות לעניין הדין שיחול על ההתקשרות בינם לבין צרכנים ישראליים, פרטיים או עסקים קטנים, המתבצעת בקשר לשירותים הניתנים להם בישראל?