20. בשים לב לתכליות ההגנה על הצרכן, מושג ה"צרכן" עשוי לשאת משמעות שונה בהקשרים שונים (אורנה דויטש מעמד הצרכן במשפט 68 (2002)). הגדרה מרכזית בדין הישראלי למושג זה מופיעה, מטבע הדברים, בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שלפיו מדובר ב"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי" (שם, בסעיף 1). הגדרה נוספת מצויה בסעיף 1 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ולפיה ה"צרכן" הוא המשתמש הסופי במוצר – מי שקנה נכס "לכל מטרה שהיא פרט לייצור או למכירה" (ראו בהקשר זה גם דויטש, בעמ' 71; עניין גל, בפסקה 19). ואכן, ככלל, במקרים המתאימים עשוי מושג הצרכן להתייחס לא רק לאדם פרטי אלא גם לעוסק, ובכלל זאת תאגיד (ראו ע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, בפסקה 25 (1991) [פורסם בנבו]; ראו גם דויטש, בעמ' 75; לוסטהויז ושפניץ, בעמ' 70). היקף תחולתו של מושג "הצרכן" בהקשר מסוים יוכרע אפוא בהתאם לנסיבות הרלוונטיות ובראי ההצדקות לדיני הגנת הצרכן, ובראשן כאמור פערי המידע והכוח בין הצדדים (ראו דויטש, בעמ' 78-77).
21. ראוי לציין בהקשר זה כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה זה לא כבר קול קורא שעניינו החלת הגנות חוק הגנת הצרכן על "עסקים קטנים מאד" (הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן החלת הגנות חוק הגנת הצרכן על עסקים שהם עובד יחיד או מעסיקים מספר מצומצם של עובדים ובעלי היקף מחזור קטן (18.11.2020); להלן בהתאמה: הקול הקורא והרשות). הרשות עמדה שם על כך שחוק הגנת הצרכן נועד להגן על הצרכן בשל פערי הכוחות והמידע בינו לעוסק, והדגישה כי "ברור לכל שהאבחנה בין עוסק לצרכן בהקשר זה אינה דיכוטומית, והיא נמצאת על ציר. בצדו האחד של הציר נמצאים משקי הבית, ובקצהו השני נמצאים העסקים הגדולים, המעסיקים עורכי דין וצוותי רכש, והם בעלי כוח שוק ויכולת בזמן ובמשאבים לנהל משא ומתן. במובנים רבים, עוסק קטן מאד קרוב יותר במאפייניו לצרכן ביתי. כמו לצרכן הביתי, גם לעסק הקטן מאד קיים חוסר במומחיות ברכישת מוצר או שירות, העסק הזעיר סובל מאותה מגבלת זמן כמו הצרכן הביתי וכן הוא בעל כוח מיקוח חלש, בדומה לצרכן הביתי. גם העוסק הקטן מאד עשוי להיות חשוף להטיות הקוגניטיביות המעוותות את שיקול הדעת שלו כמו צרכן רגיל". יודגש כי בקול הקורא צוין שדירקטיבת האיחוד האירופי לעניין זכויות צרכנים מאפשרת למדינות החברות באיחוד להחיל את כללי הדירקטיבה גם על ארגונים לא ממשלתיים, על חברות הזנק ועל חברות קטנות ובינוניות (ראו שם, בעמ' 2).