16. האחריות על המשלוח מוטלת על וולט ולא על השליח:
"עו"ד עידו: שאלתי שאלה אחרת, אם השליח, יודע מה נעשה את זה בפשוט. אני שליח, אני חלילה מחליק בכביש האוכל נהרס, מי לוקח על זה אחריות?
העד מר גלאי: וולט.
עו"ד עידו: זאת אומרת שאם השליח עושה נזק או טעות האחריות היא שלכם?
העד מר גלאי: האחריות היא שלנו אבל יש לנו אפשרות לקזז את זה מהשליח."
(עמ' 39 שורות 24-20 לעדות גלאי)
17. התמורה משולמת לוולט ע"י המסעדה וע"י הלקוח, המשלם לוולט דמי משלוח:
"עו"ד עידו: לפי ההסכם אתם גובים מהמסעדה 27% פלוס מע"מ עבור המשלוח, זה עדכני?
העד מר גלאי: עבור הזמנת משלוח כן."
(עמ' 38 לפ' שורות 21-20 לעדות גלאי)
--- סוף עמוד 27 ---
"עו"ד עידו: בדרך כלל, אני חושב שאנחנו יודעים שוולט לוקח גובה דמי משלוח.
העד מר גלאי: נכון.
עו"ד עידו: וזה בין נע בין 10 שקלים ל- 20 שקלים.
העד מר גלאי: בין 10 ל-18 שקל.
עו"ד עידו: ודמי המשלוח זה תשלום שמועבר לוולט?
העד מר גלאי: נכון."
(עמ' 41 לפ' שורות 13-8 לעדות גלאי)
18. בעסקת תיווך המתווך אינו משלם למי מהצדדים תשלום כלשהו אלא מקבל מהם "דמי תיווך", ואילו כאן השליח מקבל מאת וולט תמורה בעבור ביצוע המשלוח עבור וולט ואינו משלם לה תשלום כלשהו.
19. המשיבה היא זו שגם קובעת את שכרו של השליח ובידה לשנות את שכרו. אמנם עובד שכיר יכול לשאת ולתת על שכרו, אך במקרה דנן, השכר הוא קבוע לכלל השליחים ואין להם אפשרות להתמקח עליו. זאת בשונה מעובד עצמאי אשר הוא זה שעל פי רוב קובע את גובה שכרו או גובה התמורה בעבור שירותיו.
20. אכן אין במשיבה "מקום עבודה" במובן הקלאסי שלו. ברם מקום העבודה השתנה בשנים האחרונות ואנו עדים לצורות העסקה שונות כאשר לעתים ביתו של אדם הופך למעשה למקום העבודה באופן חלקי או מלא ועובד יכול לעבוד במרחק של אלפי ק"מ ממקום העבודה.
21. אלפי השליחים (כ-10,000 נכון למועד העדות של מר גלאי) מהווים חלק מהמערך הארגוני של המשיבה. עובדי וולט המועסקים בה כעובדים (700 במספר), מועסקים בהפעלת המערך באמצעות האפליקציה ובכלל זה חלקם עובדים בגיוס, ניהול ותפעול השליחים:
"עו"ד עידו: כמה עובדים יש לוולט בישראל?
העד מר גלאי: תגדיר עובדים, עובדי משרד?
עו"ד עידו: אני צריך להגדיר לך עובדים? כמה אתה מנהל מחלקת אירופה והמזרח התיכון אני צריך להגדיר לך,
העד מר גלאי: בוולט ישראל או בוולט העולמית?