84. אמנם השליח יכול לעבוד יותר שעות ולבצע יותר משלוחים או לעבוד בשעות מסוימות שבהן יש יותר ביקוש או לבחור את המיקום שלו ומסלול הנסיעה שלו באופן שיוכל למקסם את השליחויות שהוא מבצע כמו גם הכלי בו ישתמש. אולם מצב זה אינו שונה מעובד קבלני אשר משתכר לפי תפוקה. העובד בשכר קבלני אינו מקבל שכר יסוד ולא מובטח לו שכר על שעות העבודה אלא שכרו נקבע לפי התפוקה. השכר הקבלני בא במקום השכר הרגיל (בכפוף לשכר מינימום). עבודת השליח בוולט דומה לעובד קבלני.
85. נוסף על כך, השליח אינו קובע את גובה דמי המשלוח ומשכך גם מטעם זה אינו שולט ברווחים. לטענת המשיבה, קביעת מחיר השירות על ידי המזמין לנותני שירותים אינו ייחודי לחברה, אלא נפוץ מאוד במשק, למשל במכרזים למתן שירותים במגזר הציבורי, ובוודאי שאין בכך כדי ללמד על קיומם של יחסי עבודה (ס' 22.2 לסיכומי המשיבה). אין בידינו לקבל טענה זו. גם אם קיימים מצבים שבהם "מוכתבת" לעצמאי התמורה שיקבל, הרי שלא ברור על מה מבוססת הטענה כי הדבר "נפוץ מאוד" ובייחוד לא הובאה דוגמה לכך בשוק הפרטי בענף בו פועלת המשיבה.
אופן ביצוע התשלום
86. לקוח משלם למשיבה את התמורה בעבור המשלוח והמשיבה משלמת לשליח. השליח מקבל תמורה לפי תפוקה, בדיוק כפי שמקבל עובד קבלני. השליח מקבל את הסכום שעומד לזכותו בעבור המשלוחים פעמיים בחודש (ב-25 לחודש וב-10 לחודש). אם לשליח עסק עצמאי, וולט מעבירה את הסכום ישירות לחשבון הבנק של העסק ואם מדובר בשליח המקבל תמורה באמצעות חברות צד ג', וולט מעבירה את התשלום לחברת צד ג', אשר למעשה מתרגמת את התמורה לעלות מעסיק ומבצעת עבור השליח ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי והפקדות פנסיוניות באמצעות תלוש שכר.
87. וולט משלמת לשליחים פעם או פעמיים בחודש ולא בסיום השירות. הדבר דומה לתשלום לעובד שכיר:
"שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה" (סעיף 10 לחוק הגנת השכר).
לא מצאנו כי תשלום זה הוא שונה מתשלום לשכיר.
--- סוף עמוד 46 ---
88. השליחים אומנם זכאים לקזז הוצאותיהם בשל פתיחת העסק העצמאי אך זו תוצאה של דרישת המשיבה.