17. ביהמ"ש אינו הפורום הנאות לבירור הסכסוך בין הצדדים, אלא מוסד הבוררות בלונדון.
ד. דיון והכרעה
--- סוף עמוד 4 ---
בשלב הראשון אדרש לשאלת סעיף הבוררות, שכן אם תתקבל טענה זו, יש להורות על עיכוב הליכים בתיק מכוח חוק הבוררות ואמנת ניו יורק שאוזכרו קודם, ויתייתר הצורך לברר את שאלת ההמצאה מחוץ לתחום.
בוררות
18. בספרה של המלומדת פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, כרך א 51 (מהדורה רביעית מיוחדת, , 2005) מתווה היא את גבולות הכניסה לבוררות;
"אחת הדרישות של חוק הבוררות היא, שהסכם הבוררות יהיה בכתב...כאשר עקרון תום הלב הועדף על דרישת הכתב הסטטוטורית, ונפסק כי מקום שלא נערך הסכם בכתב מטעמים פסולים, עקרון תום הלב יגבר ויאפשר לתובע לזכות בתביעתו לביצוע עסקה במקרקעין, הגם שאין בידו הסכם בכתב."
יש לסייג ולומר שבמקרה דנא לא מדובר בתובעת שדורשת קיום הסכם בוררות, אלא בתובעת שמבקשת לברר תביעה כספית, ורצונה לקיים את הדיון בביהמ"ש מקומי. זאת בניגוד לנתבעת, שנטען כלפיה כי הפרה את עקרון תום הלב, תוך שהיא מעכבת ומשהה החתימה על ההסכם, מצידה, זמן לא מבוטל ומבקשת להעביר את ההליכים המשפטיים לבוררות בינ"ל מוסכמת, לטענתה, בלונדון.
19. פרופ' אוטלנגי מאזכרת את דבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין רע"א 6999/96 מכשירנות חדרה בע"מ נ' רויכמן בנוגע לדרישת החתימה (שם, עמ' 61);
"נקודת המוצא הינה שחוזה, ואף חוזה הדורש קיומו של כתב כדרישה מהותית לתוקפו, יכול להשתכלל גם בהעדרה של חתימה. חתימה מהווה דרישה ראייתית בלבד להוכחת גמירת הדעת, וכאשר קיימות ראיות אחרות להוכחת גמירת הדעת יכול החוזה להשתכלל גם בהעדרה" (הדגשה שלי, מ.ס).
20. האם במקרה זה הורם נטל ההוכחה לגבי גמירת הדעת של שני הצדדים, לקיום סעיף בוררות בינ"ל בלונדון? על פניו נראה כי התשובה לכך היא שלילית. לא זאת בלבד שההסכם בו מופיע סע' הבוררות לא נחתם על ידי אף אחד מהצדדים, הוא גם מוכחש נחרצות כחוזה תקף על ידי הנתבעת. זאת בנוסף לכך שהתובעת ענתה בחלופת המיילים בינה ובין זו האחרונה, כי חלקים מהותיים המצויים בבסיס החוזה, ובלעדיהם אין כלל הסכם שותפות, אינם מוסכמים עליה וחפצה היא לשנותם. סעיפים אילו נוגעים לדברים עליהם עומד כל הסכם שותפות - חלוקת הרווחים בין שתי השותפות בעקבות העסקה המשותפת
--- סוף עמוד 5 ---
שמתממשת ובאה. במקרה שכזה לא ניתן לקבוע כי בוצע קיבול בהתנהגות מצד המעורבים בעסקה דנן.