בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 48752-12-15 אירום טכנולוגיות בע"מ נ' ViaSat Inc.
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בפני
כבוד השופט עמית משה סובל-שלום ת"א
התובעת
אירום טכנולוגיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יואל פרייליך ו/או עו"ד עומר ארמה
נגד
הנתבעת
ViaSat Inc.
ע"י ב"כ עו"ד תומר ויסמן ו/או עו"ד נימרוד אהרון
1, 2, 6, 26
החלטה
א. כללי
1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת כתב תביעה שעילתו כספית, עשיית עושר ולא במשפט וצו למתן חשבונות.
לטענת התובעת נקשר בינה לבין הנתבעת הסכם שותפות במציאת פתרון תקשורת אינטרנט לחברות תעופה בפרויקט משותף שאמור היה לספק אינטרנט וסטרימינג במטוסים של חברת אל על.
התובעת טוענת כי יצרה קשר עם חברת אל על ויזמה פגישות משותפות עם נציגי הנתבעת עד שבסופו של יום התקשרה הנתבעת לבדה עם חברת אל על ובכך הפרה את הסכם השותפות עם התובעת. התביעה הוגשה לפיצויי התובעת בשל שלילת הזכויות לאחר שהודחה מהעסקה עם אל על.
--- סוף עמוד 1 ---
2. התובעת עתרה ליתן לה היתר המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984; (להלן: "תקנות סדה"א"), בהתבסס על החלופות בתקנה: (4) (א) תביעה המבוססת על חוזה שנעשה בישראל. (5) הפרת הסכם השותפות בתחום המדינה. (7) מעשיה ומחדליה של הנתבעת בתחום המדינה.
כן טוענת התובעת כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התובענה בשל קיומן של מירב הזיקות הרלוונטיות לבית המשפט, עפ"י נסיבות העניין.
על בסיס הבקשה, התצהיר והנספחים, ניתן במעמד צד אחד ביום 3.1.16 היתר לתובעת להמציא את מסמכי התביעה לנתבעת מחוץ לתחום.
3. הנתבעת הגישה בקשה נתמכת בתצהיר לעיכוב הליכים לנוכח קיומו של הסכם בוררות וכן בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט, מהנימוקים המפורטים בבקשה.
התובעת הגישה תגובה מפורטת לשתי עתירותיה של הנתבעת והנתבעת הגישה תשובה לתגובה, כמפורט בכתבי הטענות.
הואיל ולא נתבקשה חקירת מצהירים, לא נקבע מועד לדיון והחלטה ניתנת על בסיס כתבי הטענות.
עוד יצוין כי בהחלטה מיום 22.3.16 קבעתי שעד שלא תוכרע שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתובענה, אין על הנתבעת להגיש כתב הגנה.
כמו כן, יצוין כי בהחלטה מיום 17.3.16 קבעתי כי יהיה מקום להידרש לבקשת הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערבות להוצאות רק לאחר הכרעה בבקשה לעיכוב הליכים ולביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום.
4. המסגרת הנורמטיבית לבירור הבקשה לעיכוב הליכים, בשל קיומו של סעיף בוררות, הינה חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק");
סעיף 1 לחוק - מגדיר "הסכם בוררות" כהסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם, או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד.
סעיף 5 לחוק - קובע כי אם הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך, שהוסכם למוסרו לבוררות וביקש בעל דין, שהוא צד להסכם הבוררות, לעכב את ההליכים בתובענה, אזי יעכב בית המשפט את ההליכים.
בסיפא לסעיף ובכדי שיעוכבו ההלכים, נקבע כי תנאי הוא שהמבקש עיכוב היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ועדיין הוא מוכן לכך.
בהמשך קובע הסעיף כי בקשה לעיכוב הליכים ניתן להעלות במסגרת כתב הגנה או בבקשה נפרדת, אך לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
סעיף 6 לחוק - קובע כי כאשר הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך, שהוסכם למסרו לבוררות, ועל הבוררות חלה אמנה בינלאומית שישראל צד לה ואשר קובעת הוראות בעניין עיכוב הליכים, ישתמש ביהמ"ש בסמכותו לעכב הליכים בהתאם להוראות האמנה וכפוף לה.
--- סוף עמוד 2 ---
על כך עונה סעיף 2(3) לאמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 עליה חתומות ישראל (משנת 1959) וארה"ב (משנת 1970) – ניתוח האמנה והשלכותיה יתברר בהכרעת הדין.
5. באשר להמצאה מחוץ לתחום, קובעת תקנה 500 לתקנות סדה"א כי בית המשפט רשאי (נתון לשיקול דעתו) להתיר המצאה, בהתקיים אחת מהחלופות שמפורטות בתקנה 500, ולענייננו תקנת משנה (4)(א) כאשר עילת התביעה מבוססת על חוזה שנעשה בתחום המדינה. תקנת משנה (5) כאשר הפרת החוזה נעשתה בתחום המדינה ללא קשר להיכן נעשה החוזה.
תקנת משנה (7) כאשר המעשה או המחדל מהווים את עילת התובענה ואירעו בתחום המדינה.
ב. עיקרי טענות התובעת
6. הנתבעת מנסה לאחוז בחבל משני קצותיו, מצד אחד לטעון כי אין הסכם מחייב ולכן אין הפרה כלשהי או זכאות לפיצוי כספי של התובעת ממנה, ומנגד טוענת לקיום סעיף בוררות סע' 14 לטיוטה (להלן: "סעיף הבוררות") באותו מסמך עצמו, ממנו היא מתנערת בסוגיה זו.
7. גם כאשר התובעת פנתה בשני מועדים שונים לשם יישוב הסכסוך, ואי עמידת הנתבעת במתווה המיועד, העדיפה הנתבעת לסרב להכיר בהסכם ולא בכדי לא ציינה כי הנ"ל יתברר בבוררות שהוסכם לגביה –דבר זה היה שומט תחת רגליה את הטענה שאין כלל הסכם. כעת, משהוגשה התביעה, נזכרת הנתבעת לסמוך ידה על ההסכם אותו דחתה – ומייחסת מחויבות מתוקף הסכם זה רק לסעיף הבוררות, שמשרת את האינטרס שלה להעברת הבוררות ללונדון.
8. הסכם בוררות מחייב כתב עפ"י סע' 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968;
"הסכם בוררות – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלה בין הצדדים להסכם..." (הדגשה שלי מ.ס.)
אם הנתבעת מתכחשת לטיוטת ההסכם הבלתי חתומה , אזי לא השתכלל כל הסכם בוררות בכתב.
9. התובעת מדגישה את חלקה בעסקה כ'הגורם היעיל בקשירת העסקה' וכי העסקה התהוותה, טופחה, נבנתה ונסגרה כמעט באופן סופי על ידה. התובעת חוזרת ומציינת כי לא פעלה כגורם מתווך, אלא כשותפה של הנתבעת לפרויקט הבי"נל הראשון והיחיד של הנתבעת מחוץ לגבולות ארה"ב. ככזו מצפה היא לפיצוי הולם כשותפה שוות זכויות, אשר זכויותיה נגזלו.
--- סוף עמוד 3 ---
10 התובעת הינה שותפה מלאה לפרויקט ודאגה לחבר בין חברת אל-על (להלן: "הלקוחה") ובין חברות מובילות דוגמת מיקרוסופט – עמה נחתם הסכם, חברת פרטנר עמה נפגשו נציגי התובעת ונציגי הלקוחה יחדיו לשם בחינת הפעלת תקשורת סלולארית במטוסיה וחברות אחרות שעמדה מולם במו"מ לצורך שירותי רישיון המערכות במטוס. מדובר בפרויקט מורכב ומולטי דיסציפלינארי המחייב חיבור בין מספר רב של ספקים ונותני שירות והתובעת הייתה זו שרקמה וארגה את העסקה בכדי שתבשיל ותגיע לשלב מימושה.
ג. עיקרי טענות הנתבעת
11. קיים הסכם בוררות תקף בין הצדדים המפנה בעת סכסוך לבוררות שתתקיים בלונדון, במוסד הבינ"ל ליישוב סכסוכים וזה על פי הדין באנגליה ובווילס. מפנה לסע' 14 בטיוטה, המחיל כלשונו את הסכם הבוררות על הצדדים, גם על השלב הטרום חוזי.
12. אין מקום להיתר המצאה מחוץ לתחום כי לכתחילה המחלוקת בין הצדדים כפופה לתניית בוררות בלונדון.
13. התובעת הסתירה מביהמ"ש את מצבה כחברה בפירוק – דבר המצביע על חוסר תום לב ועל חובת הפקדת פיקדון על סך 500 א' ₪, טרם בירור התביעה.
קיים חשש ממשי לאי יכולתה לעמוד בהוצאות ביהמ"ש, במידה ויפסקו כאילו לטובת הנתבעת.
14. לנתבעת צפויות הוצאות רבות מאוד הנשענות הן על גובה התביעה, המופרך לטענתה, המסתכם לכדי 1.6 מ' ₪ (מקורו בהמרת סכום הפיצוי שהנתבעת הציעה ביוזמתה – 400 א' $ מומר למטבע מקומי) והן בשל היותה חברה זרה. ניהול המשפט במדינת ישראל יביא להוצאות גבוהות מטעמה.
15. לתובעת אין כל הסכם חתום עם הנתבעת – על כן יש לדחות את התביעה לפיצוי כספי כלשהו היא עקרה מיסודה. ובמידה ויש כזה הסכם חתום, שתתכבד ותמציאו.
16. ביהמ"ש בישראל לא יכול לפעול מתוקף סעיף 500 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד – 1984, בשל אי התקיימות אף אחת מהעילות, המאפשרות המצאה מחוץ לתחום; לא נכרת חוזה –סע' 500 (4) ולכן לא הופר סע' 500 (5), לא נעשה מעשה או מחדל בישראל סע' 500 (7).
17. ביהמ"ש אינו הפורום הנאות לבירור הסכסוך בין הצדדים, אלא מוסד הבוררות בלונדון.
ד. דיון והכרעה
--- סוף עמוד 4 ---
בשלב הראשון אדרש לשאלת סעיף הבוררות, שכן אם תתקבל טענה זו, יש להורות על עיכוב הליכים בתיק מכוח חוק הבוררות ואמנת ניו יורק שאוזכרו קודם, ויתייתר הצורך לברר את שאלת ההמצאה מחוץ לתחום.
בוררות
18. בספרה של המלומדת פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, כרך א 51 (מהדורה רביעית מיוחדת, , 2005) מתווה היא את גבולות הכניסה לבוררות;
"אחת הדרישות של חוק הבוררות היא, שהסכם הבוררות יהיה בכתב...כאשר עקרון תום הלב הועדף על דרישת הכתב הסטטוטורית, ונפסק כי מקום שלא נערך הסכם בכתב מטעמים פסולים, עקרון תום הלב יגבר ויאפשר לתובע לזכות בתביעתו לביצוע עסקה במקרקעין, הגם שאין בידו הסכם בכתב."
יש לסייג ולומר שבמקרה דנא לא מדובר בתובעת שדורשת קיום הסכם בוררות, אלא בתובעת שמבקשת לברר תביעה כספית, ורצונה לקיים את הדיון בביהמ"ש מקומי. זאת בניגוד לנתבעת, שנטען כלפיה כי הפרה את עקרון תום הלב, תוך שהיא מעכבת ומשהה החתימה על ההסכם, מצידה, זמן לא מבוטל ומבקשת להעביר את ההליכים המשפטיים לבוררות בינ"ל מוסכמת, לטענתה, בלונדון.
19. פרופ' אוטלנגי מאזכרת את דבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין רע"א 6999/96 מכשירנות חדרה בע"מ נ' רויכמן בנוגע לדרישת החתימה (שם, עמ' 61);
"נקודת המוצא הינה שחוזה, ואף חוזה הדורש קיומו של כתב כדרישה מהותית לתוקפו, יכול להשתכלל גם בהעדרה של חתימה. חתימה מהווה דרישה ראייתית בלבד להוכחת גמירת הדעת, וכאשר קיימות ראיות אחרות להוכחת גמירת הדעת יכול החוזה להשתכלל גם בהעדרה" (הדגשה שלי, מ.ס).
20. האם במקרה זה הורם נטל ההוכחה לגבי גמירת הדעת של שני הצדדים, לקיום סעיף בוררות בינ"ל בלונדון? על פניו נראה כי התשובה לכך היא שלילית. לא זאת בלבד שההסכם בו מופיע סע' הבוררות לא נחתם על ידי אף אחד מהצדדים, הוא גם מוכחש נחרצות כחוזה תקף על ידי הנתבעת. זאת בנוסף לכך שהתובעת ענתה בחלופת המיילים בינה ובין זו האחרונה, כי חלקים מהותיים המצויים בבסיס החוזה, ובלעדיהם אין כלל הסכם שותפות, אינם מוסכמים עליה וחפצה היא לשנותם. סעיפים אילו נוגעים לדברים עליהם עומד כל הסכם שותפות - חלוקת הרווחים בין שתי השותפות בעקבות העסקה המשותפת
--- סוף עמוד 5 ---
שמתממשת ובאה. במקרה שכזה לא ניתן לקבוע כי בוצע קיבול בהתנהגות מצד המעורבים בעסקה דנן.
21. אין בית המשפט נכון להשלים פרטים אילו, של דרך חלוקת הרווחים בין השותפות, בפרשנות ועל פי נוהג שגור – שהרי מדובר בליבת ההסכם כולו ועל כך יקום וייפול דבר. סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973; המציע מנגנוני השלמה, לא יחול כאן. אין עמידה בדרישת המסוימות, הנדרשת בהסכם הקיים. אין הסכמה על הפרטים החיוניים לשם השלמת ההסכם בדרך של היקש ונוהג מקובל.
22. הנתבעת ניסחה את ההסכם, היא זו שבחרה במוסד הבוררות המופיע, כמועדף בשל הקרבה שלה ללונדון והעדפת טריבונל אירופאי בעל הכרה בינ"ל. ויש לזכור כי היא זו שפעלה בכל דרך אפשרית בכדי לדחות את עצם החתימה על ההסכם והפיכתו למחייב רשמית.
23. פרופ' אוטלנגי הבהירה בספרה נקודה מרכזית, העומדת בליבת המחלוקת גם במקרה זה (שם, עמ' 257);
"אם התביעה מוגשת לבית המשפט והנתבע כופר בתוקפו של החוזה אשר עליו נשענת עילת התביעה, לא תוכל להישמע מפיו טענה כי לחלופין יש לעכב ההליכים, על יסוד סעיף בוררות שכלול באותו חוזה עצמו." (הדגשה שלי, מ.ס.)
23. על כך אף היטיבו להתנסח שופטי הרוב ברע"א 1407/94 Mediterranean Shipping Co.S.A. נ' Credit Lyonnais (Suisse) S.A. בבואם לבחון מצב עניינים דומה. אליבא דשופטת שטרסברג-כהן (עמ' 128, סע' 4 – סיפא) ;
"הרעיון הגלום בהוראתו של סעיף 2(3) (לאמנת ניו יורק) הוא להפנות לבוררות צדדים שמוסכם עליהם כי הם צדדים להסכם בוררות ולא צדדים שאחד מהם המבקש הפניה לבוררות טוען כי איננו צד להסכם, וממילא גם לא להסכם הבוררות." (הדגשה והערות שלי, מ.ס).
אליבא דנשיא שמגר (עמ' 123 סע' א.(1) וסע' א.(3) לפס"ד);
"מי שמבקש עיכוב הליכים לשם קיום בוררות, חייב לשאוף בתום-לב לכך שהמחלוקת, שנדונה בתובענה שאת עיכובה בבית- משפט הוא מבקש, תידון בבוררות...חובת תום הלב משתרעת גם על הליכים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק (חוק הבוררות). אין בימה"ש צריך לתת ידו לטענות סותרות אשר אך מוליכות לסיכול הדיון
--- סוף עמוד 6 ---
בתובענה, כאשר המבקש זאת שואף גם לסיכול קיום הבוררות." (הדגשה שלי מ.ס).
24. זאת ועוד, בע"א 65/85 עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ מציין כב' השופט ד. לוין כי
"ניתן להפעיל את מנגנון הבוררות גם מכוחן של החלטת מועצת העירייה וההתכתבות בין העירייה לחברות הפיתוח בקשר ליישוב חילוקי דעות באמצעות בורר." (שם, עמ' 73, הדגשה שלי מ.ס.).
מה נגזר מאמירה זו? יש להראות קיום כוונה משותפת לצדדים למימוש סעיף הבוררות המוצע. במקרה שהובא בפני אין אילו פני הדברים. נושא הבוררות לא לובן בין הצדדים, ההערות של התובעת התייחסו אך לסכומי התמורה שעליה לקבל כתוצאה מהתממשות העסקה ותו לא.
25. סעיף 2(2) לאמנת ניו יורק מאפשר זאת אף הוא;
" 'הסכם בכתב' כולל גם סעיף בוררות בחוזה, או הסכם בוררות, שנחתמו על ידי בעלי הדין או הכלולים בחליפת מכתבים או טלגרמות." (הדגשה שלי מ.ס).
דבר זה מאפשר לכאורה כניסה לגדר התנאים הנדרשים להכרה בחוזה בוררות כמחייב, אך לפי פרשנות תכליתית לא משתקפת כוונה משותפת לצדדים להחלת ההסכם ודבריהם בכתבי הטענות מחזקים זאת. סעיף בודד אינו בר-קיימא, ללא המעטפת הכוללת של ההסכם.
26. פס"ד אשר ניתן לאחרונה בבימה"ש העליון ונידון בסבב הראשון בהרכב תלתא רע"א 4986/08 TYCO BUILDING SERVIES נ' אלבקס וידאו בע"מ (פורסם בנבו ב- 12.4.2010) (להלן: "פרשת אלבקס עליון 1") ובהמשך במותב יחיד רע"א 141/11 אלבקס וידאו בע"מ נ' Tyco Building Services Pte Ltd (פורסם בנבו 17.02.2011) (להלן: "פרשת אלבקס עליון 2") מבחינים מתי יש להכיר בהסכם בוררות כתוב, אשר לא נחתם, אך נשלח במייל מטעם אחד הצדדים למשנהו וקבלתו הייתה בהתנהגות. בקצירת האומר, דובר על הסכם לא חתום שהועבר במייל מחברה זרה סינגפורית לחברה ישראלית, באשר לאספקת מערכות טלוויזיה במעגל סגור עבור מכרז ממשלתי של בתי הכלא בסינגפור. בהסכם נכללה תניית בוררות בסינגפור. החב' הישראלית אמורה הייתה לספק את המוצרים והחב' הזרה היתה שותפתה למכרז והנציגה המקומית, רכשה בסופו של דבר מוצרים מחב' פיליפס והפרה את ההסכם בין הצדדים. על כך הוגשה התביעה ובקשת המצאה מחוץ לתחום לחברה הזרה.