34. בית משפט זה, עמד בעבר על תכליותיו הסובייקטיביות של תיקון מס' 6 לחוק, כדלקמן:
"אשר לתכלית הסובייקטיבית, סקירת ההיסטוריה החקיקתית של הוראה זו בחוק מלמדת כי תכליתו על פי מסמכי ההכנה לחקיקה, משקפת כוונה לקבוע רף מינימלי, אשר יאפשר פסיקת פיצוי משמעותי לנפגע גם ללא צורך בהוכחת נזק מיוחד או נזק כללי כלשהו [...] בדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית נכתב שמטרתה 'להרתיע מוציאי לשון הרע בדרך של קביעת סנקציה של פיצויים ללא הוכחת נזק' [...] במסגרת הדיון בקריאה שניה ושלישית בכנסת, הסביר מציע ההצעה, חבר הכנסת מאיר שטרית, כי החוק נועד להקל על התובעים המתקשים להוכיח את נזקם, ולתרום למקצועיות העיתונות" (ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקה 45 [פורסם בנבו] (4.8.2008)).
--- סוף עמוד 16 ---
35. אעבור עתה לתכלית הפרטנית העומדת ביסוד הבחירה במילים "אותה לשון הרע": בדיון ביום 21.10.1998, בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, נדונה המשמעות שיש לצקת במילים הללו. הנוסח המקורי שהוצע, לגבי סעיף 7א(ד), היה שונה מהנוסח הקיים. תחילה נקבע הנוסח הבא: "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, מאותו אדם בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת" (ההדגשה הוּספה – נ' ס'). הנוסח המקורי כלל גם את הביטוי "מאותו אדם", שאיננו קיים בנוסח הסופי, שאושר ונחקק עלי-ספר.
36. אלו הם, בתמצית, הדברים שנאמרו בוועדה לגבי סעיף זה, ובפרט לגבי התכלית שלשמה נקבעו המילים "אותה לשון הרע" בלשון החוק:
"מאיר שטרית:
[...] הבוקר העיר לי עו"ד מוזר לגבי סעיף קטן (ג) להצעת החוק [בנוסח המקורי היה זה סעיף קטן (ג), ואילו כיום סעיף קטן (ד) – נ' ס']. עדיין יש אפשרות לניסוח אני מניח, וכמובן, אני מסכים לתקן. בסעיף קטן (ג) כתוב: 'לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, מאותו אדם בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת'. עו"ד מוזר מעיר, ויכול להיות בצדק, אבל זו יכולה להיות סוגיה לדיון, שהכוונה היתה בעניין הזה שאדם לא יקבל פיצוי בשל אותה תביעת לשון הרע יותר מפעם אחת, לאו דווקא מאותו אדם. דהיינו, אם, למשל, עיתון מוציא עליך לשון הרע, ואתה תובע את העורך, את העיתון, את המזכירה [...]
מיבי מוזר [נציג ידיעות אחרונות בוועדה]:
אם אתה משאיר את הניסוח כמו שהוא, אז אפשר להגיש, בלא הוכחת נזק, שלוש-ארבע תביעות נפרדות בשל אותו אירוע, בשל אותו פרסום. הכוונה היתה, כך הבנתי ממר שטרית, וגם בישיבות שהיו כאן, שעל אותו פרסום, על אותו אירוע, לא יכול אדם להיפרע יותר מפעם אחת. הוא יכול לתבוע את כל השלושה, ובית המשפט יכול לפצל את הפיצוי ולומר: זה יתן עשרה וזה יתן חמישה, ובסך-הכל 30,000 ש"ח [...] (ההדגשה הוּספה – נ' ס').