--- סוף עמוד 22 ---
בנפשה. משכך, לא היה מקום לפסוק לפלמונית יותר מפיצוי אחד, בהתאם לסעיף 7א(ד) לחוק. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה:
"אינני מקבל טענה זו. ס' 7א(ד) לחוק קובע אמנם כי 'לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת'. ברם, ההגבלה האמורה חלה רק מקום שבו עסקינן באותו אקט של פרסום, ולא באקטים שונים של פרסום, כמו בענייננו. ודוק: ס' 1 לחוק מגדיר כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לגרום לתוצאה מזיקה מסויימת, משמע, לשון הרע איננו מושג העומד בפני עצמו, אלא תמיד נלווה אליו גם מרכיב של פרסום. על כן, יש לקרוא את הוראת ס' 7א(ד) לחוק כמתייחסת לאותו פרסום של לשון הרע. במילים אחרות, לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותו פרסום של לשון הרע, יותר מפעם אחת. כך למשל, אם במסמך מסויים שפורסם, מצוי יותר מביטוי אחד שיש בו משום לשון הרע, אין לפסוק יותר מפעם אחת פיצוי סטטוטורי בגין אותו פרסום, שכן מדובר רק בפרסום אחד, חרף ריבוי הביטויים באותו מסמך, שכל אחד מהם כשלעצמו מהווה לשון הרע. לעומת זאת, כאשר אדם מסויים מבצע שורה של אקטים נפרדים זה מזה, שבכל אחד מהם הוא חוזר על אותה דיבה ממש, אין כל מניעה מלחייב אותו בפיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת, לפי מספר האקטים המעוולים שהוא מבצע. על כן, בעניננו, שעה שא(2) עבר מאדם לאדם וחזר על אותם דברי דיבה ממש, בשורה של אקטים נפרדים זה מזה, בהחלט ניתן היה לחייב אותו בפיצויים מוסכמים בגין כל אקט בפני עצמו" (עניין פלמונית, פסקה 63; ההדגשה הוּספה – נ' ס').
50. עינינו הרואות, כי בית המשפט המחוזי קבע במפורש, שכאשר אדם מבצע מספר פעולות של פרסום, כשבכל אחד מהפרסומים הוא חוזר על אותה דיבה, אין מניעה מלחייבו בכמה וכמה פיצויים ללא הוכחת נזק, לפי מספר הפרסומים שנעשו, ולא לפי תוכן הדברים שבכל אחד מהם.
51. בערעור שנדון בע"א (מחוזי חי') 19393-05-13 מויאל נ' בן אברהם [פורסם בנבו] (6.7.2014) (להלן: עניין מויאל), דוּבּר בתביעה שהגישה המשיבה, דורית בן אברהם, שניהלה בתי- ספר בעת ההיא, נגד מויאל ושני מערערים נוספים, שסיפקו שירותי תיקונים, עבודות חשמל, ושירותי מזון, לבתי הספר הללו. בשלב מסוים נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים לגבי המשך ההתקשרות, ולבסוף הוחלט מצד בתי הספר, לסיים את ההתקשרות. המערערים סרבו להשלים עם זאת, ושלחו לממונים על בתי הספר מכתב, שבו העלו, בין היתר, טענות נגד דורית בדבר מרמה, שחיתות וקבלת מוצרים לשימושה האישי. המערערים לא הסתפקו במכתב זה, ואף השמיעו בעל-פה דברים דומים, באוזני צוות העובדים בבתי הספר. דורית פוטרה מבתי הספר בעקבות