"ניתן לשאול מהי 'אותה לשון הרע': האם ההבחנה בין פרסום אחד למספר פרסומים תלויה בתוכן הפרסום, במועדו, בזהות המפרסם או בזהות השומעים. כך למשל, האם אדם שמספר לשון הרע זהה לשלושה אנשים שונים בשלוש הזדמנויות תוך זמן קצר, עשוי להתחייב בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין שלושה פרסומים שונים או
--- סוף עמוד 38 ---
שמדובר ב'אותה לשון הרע'? למיטב ידיעתי שאלה זו טרם הוכרעה בבית משפט זה, ואף במקרה הנוכחי אינני נדרש להכריע בה" (שם, בפסקה 81 לפסק דינו).
בהקשר זה אדגיש, כי אף שבעניין דניאל התאפשרה חריגה מן התקרה הסטטוטורית על בסיס התייחסות לקיומו של יותר מפרסום אחד, אין ללמוד מהאמור בו כי קיומם של מספר פרסומים משמעותו היא, בכל מקרה, שאין מדובר ב"אותה לשון הרע". מבחינה זו אינני תמימת דעים עם האמור בפסקה 45 לפסק דינו של חברי השופט סולברג באשר לאופן קריאתו של פסק הדין בעניין דניאל.
5. הנחת המוצא לדיוננו היא קביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן תוכנם של ארבעה מתוך הפרסומים שפרסמה המבקשת עלה כדי "לשון הרע" כהגדרתו של המונח בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. במובן זה, הדיון מניח כי נקודת האיזון בין הזכות לכבוד האדם והזכות לשם טוב של הנפגע מן הפרסום מצד אחד, ובין הזכויות והאינטרסים הטמונים בפרסום, ובראש ובראשונה חופש הביטוי וחופש העיתונות, מצד אחר – כבר נקבעה. השאלה העומדת לדיון ושבגינה הענקנו במקרה זה רשות ערעור אינה נוגעת אפוא למהות הפרסום, אלא תחומה להכרעה בכמה מקרים נפרדים של לשון הרע מדובר ולפסיקת הפיצויים הנגזרת מקביעה זו.
6. חברי השופט סולברג היטיב לבחון את השאלה הפרשנית על-ידי פסיעה בדרך הפרשנית מתחילתה – החל בלשון החוק והמשך בתכליתה, תוך השוואה להסדרים חקיקתיים דומים. בשלב זה אפוא אעשה כן אך בקצרה, בעיקר על מנת להדגיש את ההבחנה המסוימת בין המבחנים המוצעים על-ידינו.
לשון החוק: "אותה לשון הרע" להבדיל מ"אותה עוולה"
7. כאמור, חוק איסור לשון הרע קובע כי אדם לא יקבל יותר מפעם אחת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין "אותה לשון הרע". מטבע הלשון שפרשנותו נדרשת לפי נוסח החוק הוא אפוא "אותה לשון הרע". השאלות שהתחדדו בהליך שבפנינו הן האם כל "פרסום" נוסף צריך להיחשב "לשון הרע" נפרדת? האם הוא לשון הרע נפרדת רק כאשר תוכנו שונה מתוכנם של פרסומים אחרים? האם יש רלוונטיות למועדי הפרסומים? האם יש לייחס משקל לקיומו של שוני בקהלי היעד שנחשפו לפרסומים? או שמא יש משמעות לבמות השונות בהן מפורסמים הדברים? הבחינה הלשונית אינה