62. ד"ר בורנשטיין, שהיכרותו עם התובע החלה בגלריה שהייתה לתובע בכיכר המדינה, ביצע באמצעותו שתי השקעות בקדישמן, שכל אחת מהן התייחסה ל-10 תמונות גדולות כנגד 150,000 $ (ובסך הכל 20 תמונות גדולות וסך כולל של 300,000 $).
ד"ר בורנשטיין העיד שהייתה התחייבות של התובע כי ההשקעה בקדישמן לא תהיה הפסדית. "קובי אמר לי שהוא ערב לזה, שאני לא אפסיד ולדעתי זה גם מובע בהסכם ביננו" (עמ' 397 ש' 2-1). "ועסקה השנייה התבצעה? ד"ר בורנשטיין: כן, זה שוב היה הסכם ושוב קובי הבטיח שאני לא אפסיד איתו וכו'" (עמ' 398 ש' 27-26).
63. לא הוברר עד תום האם ההתחייבות להעדר הפסד אפיינה את התובע כלפי כל המשקיעים ובעניין כל האמנים.
ד"ר בורנשטיין העיד כי מצב הדברים היה שונה לגבי השקעות אחרות ורכישות אמנות שביצע באמצעות התובע (לרבות רכישות אמנים כמו פיקאסו, דגה, אנדי וורהול ועוד). במקרים שאינם קדישמן, נטל עליו המשקיע, ד"ר בורנשטיין, הן את הסיכוי והן את הסיכון.
"השופטת: וגם בעיסקאות האלה יש, אדוני לא אמור להפסיד?
ד"ר בורנשטיין: לא, מה פתאום, לא היה שם הסכם כמו פה
השופטת: אז, לא, כשהוא אומר לא אז אי אפשר לדעת אם זה שאלת השלילה או זה.. אז אדוני יבהיר
ד"ר בורנשטיין: הסכם דוגמת ההסכם הזה שבו כאילו מפצים אותי
השופטת: כן
ד"ר בורנשטיין: ושאני לא מפסיד, לא היה
השופטת: זאת אומרת באחרים זה..
ד"ר בורנשטיין: סיכון שלי
השופטת: סיכון
ד"ר בורנשטיין: אני קונה, אני מסכן"
עמ' 421 ש' 20 – עמ' 422 ש' 1.
עו"ד תורג'מן העיד כי היו לתובע לקוחות שאיתם הוא לא לקח אחריות להעדר הפסד וכן כי בדרך כלל משקיע לוקח גם את הסיכון (עמ' 215 ש' 4 וש' 11). עם זאת, בכל הנוגע לעו"ד תורג'מן ואולי גם חבריו, נהג כנראה התובע, דודו, לקחת על עצמו את הסיכון גם לגבי אמנים אחרים (עמ' 212 ש' 4-2; עמ' 215 ש' 15-11).
64. מכל מקום, יש די ראיות לכך שבכל הנוגע להשקעות בקדישמן, התחייב התובע כלפי המשקיעים כי לא יפסידו את השקעתם.
65. קדישמן לא היה צד ישיר להסכמים בין התובע לבין המשקיעים. גם התובע אישר זאת בעדותו (עמ' 152 ש' 9-8). בד בבד נטען כי היה "טקס" קבוע בו היה התובע מביא את המשקיעים לסטודיו של קדישמן, נוצרו בעקבות כך היכרות וקשר אישי, המשקיעים נשבו בקסמו של קדישמן והאמן אף היה אומר להם לא לדאוג, שהוא מכיר את התובע, שהם יכולים לישון בשקט וכו'.
66. שאלת הקשר בין המשקיעים לבין קדישמן עלתה בחקירות עדים שזומנו.