טיעונים פוזיטיביים מצד הנתבעים היו מעטים ורובם הועלו כמעין מענה לטיעון פוזיטיבי מטעם התובע (למשל: למול טענת התובע כי סעד את המנוח מידי יום בבית החולים באשפוזו האחרון (סע' 30 לכתב התביעה) נטען כי התובע מעולם לא נכח בבית החולים (סע' 57 לכתב ההגנה)). אי פה אי שם, הועלו טענות פוזיטיביות עצמאיות מטעם הנתבעים (דוגמת משמעות שהם סבורים כי יש לייחס למסמך שהוגש כמוצג יב').
55. בסיכומיהם התמקדו הצדדים בסקירת העדים והעדויות. התייחסות סדורה לנושאים שעל הפרק ולסוגיות משפטיות הייתה מצומצמת יותר.
56. יודגש כי הכלל הרגיל לגבי זהירות בעניין עדויות בעלי דין חל בענייננו ואולי אף באופן מוגבר. אינטרס בעלי הדין בהליך דנן אינו אינטרס כלכלי גרידא, אלא נחזה להיות אינטרס רגשי, כעולה מהעדויות.
57. נפנה לבחון את הסוגיות השונות, אילו בוססו עובדתית בגדרו של ההליך ואילו מסקנות ניתן להסיק מהתשתית שהוצבה.
דיון
הרקע להתקשרות
58. לפי התובע, הרקע להתקשרות מושא התובענה טמון במשקיעים אותם גייס עבור קדישמן, הבטחה שניתנה כי המשקיעים לא יצאו מופסדים מהשקעות אלה, וירידת שווי היצירות בשוק.
59. במקרה "רגיל", כנגד סכום כסף מוגדר אשר הועבר לקדישמן, קיבלו המשקיעים כמות שהוגדרה מראש של יצירותיו. לעתים דובר ביצירות שכבר היו במלאי של התובע והועברו לבעלות המשקיע ולעתים דובר ביצירות שהתקבלו מקדישמן במיוחד לשם העסקה הקונקרטית. מטרת המשקיעים הייתה בעיקרה מסחרית: למכור את היצירות ברווח, בשונה מרכישת יצירות מלכתחילה למטרה אישית של הצבה במקום מסוים .
התחייבותו של התובע כלפי משקיעים בקדישמן הייתה כי הם לא יפסידו מהשקעתם. לפי ההתחייבות, התובע ידאג למכירת היצירות במחיר שאינו נופל מההשקעה ובמידת הצורך גם יקנה את היצירות בחזרה מהמשקיעים או יפצה אותם בדרך אחרת.
"השופטת: האם אפשר לומר... שזה משקיע באמנות בלי סיכון של האמנות?
קובי: בהחלט
השופטת: רק עם הסיכוי של האמנות רק סיכוי שיסתבר שזה רמברנדט ובלי סיכו[ן] שיסתבר שזה... פוטו שעשה ילד בן 4
קובי: בחוזה שעשיתי עם המשקיעים שלי אפס סיכון להשקעה"
עמ' 41 ש' 20-15.
60. משקיעים שהעידו בהליך אישרו כי התובע, קובי, נתן להם התחייבות שעסקאות ההשקעה בקדישמן יהיו ללא סיכון.
61. בעניין עו"ד תורג'מן נדונה עסקה בהיקף של כ-150,000 דולר בהקשר 10 תמונות של קדישמן שנועדו להיות מוצגות בתערוכה לטובת ארגון FIDF (Friends of the Israel Defense Forces) ולהימכר ברווח. רכישת התמונות נעשתה באמצעות קובי ואף מכירתה נועדה להתבצע באמצעותו (כשהרווח אמור היה להתחלק בין המשקיע וקובי). לצורך כך נטל עו"ד תורג'מן הלוואה בסך 550,000 ₪ שרובה הועבר לקדישמן (כשעו"ד תורג'מן הותיר לעצמו סכום כמרווח ביטחון) (מוצג ה').