80. לנוכח האמור יש לבחון את מכלול הראיות שהובאו לגבי רבדיה השונים של ההתקשרות.
הרכיב המרכזי לצורך התובענה הוא אותה הבטחה נטענת למתן 30 ציורים גדולים של קדישמן לתובע. קודם שנגיע אל רכיב זה נבחן את הרכיבים האחרים, שמהווים לכאורה את "הצד" של התובע בהתקשרות הקונקרטית (להבדיל מחלקו במארג היחסים עם קדישמן ולהבדיל מההצדקה לעצם ההתקשרות).
נפתח בשתי הסוגיות ה"קטנות" (באופן יחסי): נשיאה בעלות 100,000 ₪, והציור של אורי רייזמן. לאחר אלה נבחן את עניין הסך של 580,000 ₪ כנגד תמונות קטנות. או אז נעבור לשאלת 30 התמונות הגדולות.
100,000 ₪ הוצאות
81. התובע טוען כי כחלק מההתקשרות עם קדישמן בעניין הציורים הגדולים, הוא התחייב לממן את הוצאות יצירתם של ציורים אלה עד לסך כולל של 100,000 ₪ (סע' 8.ב לכתב התביעה).
82. בעדותו הראשית אמר התובע:
"וכאן מנשה אמר אל תדאג אני אתן לך ציורים לכיסוי ההתחייבויות שלך מול המשקיעים והיה הסכם... 30 ציורים 2 מטר X 1.40 מטר קובי יקבל אבל אתה תצטרך לשלם את העשייה שלהם, הוא שולח לי מכתב, שהחוב אצל קנבס, זה חנות הצבעים והבדים הוא כבר הגיע ל-100 אלף שקל,..." (עמ' 43 ש' 26 – עמ' 44 ש' 3).
83. דומה כי המכתב הנזכר בציטוט זה מהעדות הוא המסמך אותו צירף התובע כמוצג ד'. מדובר בפנייה מודפסת של עסק בשם "קנווס" אל קדישמן, כנראה מחודש אפריל 2012, לגבי חוב מצטבר של 100,000 ₪. על המסמך המודפס רשומה פנייה בכתב ידו של קדישמן אל התובע לתשלום. לשם הנוחות יכונה העסק להלן "קנבס", כפי שנכתבו הדברים בפרוטוקולים.
כך תיאר התובע את המסמך בחקירתו הראשית:
"עו"ד פנטילָט: מה זה נספח ד' בקצרה,
קובי: ...אה זה מכתב שקנבס הבדים והצבעים שולח למנשה ואומר לו החוב שלך הגיע ל-100 אלף שקל הוא כותב לי שולח לי את זה
עו"ד פנטילָט: מי זה הוא?
קובי: מנשה מנשה זה כתב יד של מנשה
עו"ד פנטילָט: מה הוא רוצה ממך פה בעצם?
קובי: הוא רוצה ש... והוא מבקש... שאני אשלח את הכסף הזה,
עו"ד פנטילָט: למי?
קובי: לקנבס
עו"ד פנטילָט: שאתה תשלם בעצם
קובי: כן"
עמ' 81 ש' 25-12.
גם בחקירתו הנגדית התייחס התובע לעניין קנבס:
"עו"ד קפלנסקי: ...האם זה נכון שגם לפי מה שאתה מספר עבור ה-30 ציורים האלה... היית צריך לשלם 100 אלף שקל ליצירתם והאם זה נכון שלא שילמת אותם?
קובי: התשובה היא שלא הייתי צריך לשלם כלום כדי לקבל את התמורה שהיית[ה] מגיע[ה] לי מירידת ערך, הסכמתי לשלם את החוב בקנבס, כי ידעתי שאני שווה לי לשלם את זה..."