"...מנשה היקר, הקשר שלי אליך איננו כלל וכלל ברמה העסקית. נקלעתי לתפקיד של מגייס כספים לסטודיו במקרה. הכרתי אותך בתור סטודנט ועניין אותי האדם שבאמן שאתה מייצג, והתפללתי שזה ישאר ברובד האקדמי חברתי. אולם החיים היו חזקים מאיתנו וגייסת אותי לצרכי הסטודיו...אני לא מבין עד כעת איך מיה נקלעה למערבולת לא לה. מיה שאני מכיר אותה היטב ואוהב אותה, היה לי חשוב שתעריך אותי ותוקיר את תרומתי לסטודיו. קשה היה לי להשלים עם אמירות פוגעניות כלפי, ומכאן גם ההתפרצות שלי שאני מצר עליה. אבל חשבתי שזה שאני מאפשר לך להשתלח בי מילולית זו זכות ששמורה רק לך (אני יודע באמת מה אני מייצג אצלך) וזה לא פתח לאף אחד להוסיף שמן למדורה. אני אפילו לא הבנתי מה היא אמרה, רק ראיתי לנגד עיני את כל מה שאני עובד עליו בחיים שזה שמי הטוב נרמס ומבוזה מבלי שיש לי זכות הגנה... היא גם לא זכתה לראות אותך מגיב כלפי מישהו שמגנה אותי בנוכחותך אז למה היא הייתה צריכה להיפגע בשבילך ולהשתלח בי כאילו אני פושע שקפא [כך במקור – ת.א.] את נוכחותו על משפחתה...
...אנא ממך העבר פרק זה במכתב למיה והבע בשמי את הצער שנמלאתי...ואם זה לא יספיק אכתוב לה מכתב התנצלות בנפרד..."
150. גם אם התובע ראה עצמו מקורב לקדישמן יותר מאשר היה מבחינתו של המנוח, סבורני כי טיעון לפיו "הקשר שנוצר במשך השנים בין התובע לבין קדישמן הוא קשר עסקי כיתר הקשרים העסקיים שניהל המנוח עם סוחרי האמנות סביבו" (סיכומי הנתבעים, סע' ט.39), חוטא לראיות שהובאו.
151. קובי אינו חולק על כך שקדישמן פעל עבורו רבות. באחד ממכתביו ניתן למצוא למשל: "לצדך זכיתי להכרה בשוק האמנות ובממסד על ידי אוצרים ו[א]ספנים שהכרתי בעיקר בזכותך" (מתוך דוא"ל מיום 18.12.2012 מוצג א'2). קדישמן גם פעל עבור התובע בסוגיות קונקרטיות (כמו סיוע במכשיר רפואי, דוא"ל מיום 19.3.2013).
152. החומר שהובא בגדר ההליך מלמד כי גם קובי פעל רבות עבור קדישמן. הוא לא רק השיג עבורו משקיעים בהיקפים ניכרים, אלא אף נטל עבורו הלוואות, פרט עבורו שיקים ופעל בדרכים נוספות. אין לשלול את האפשרות שחלק מקשייו של התובע למול רשויות המס היו קשורים גם לפעילותו זו.
153. נראה היה כי הנתבעים התנהלו למול התובע בחומרה מסוימת. לגבי אנשים אחרים הם מצאו לנכון לעתים לשלם סכומים ולהעביר יצירות גם בהעדר מחויבויות כתובות וברורות ומבלי לקבל אסמכתא על סיום חוב (עמ' 582 ש' 4 – עמ' 583 ש' 26; עמ' 608 ש' 24-9; עמ' 612 ש' 24 – עמ' 613 ש' 8). את טענות התובע, שמא בשל סגנונו שמא מטעמים אחרים, הדפו כ"בלבולי מוח" או "טפילות". גם בשלב הסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעים נעשה שימוש נדיב בביטויים לא פשוטים (למשל בסעיפים א', ב.1, ב.9, ז.25, ועוד).