194. בנוסף לכל האמור לעיל, אציין כי לא מצאתי הסבר ממשי של איל למהות ההתחייבות שלהבטחתה נחתם על פי טענתו מסמך האישור. כך ביחס לנכס ב- 263 Bowery street אשר נרכש על ידי חברת 336 DNP אשר רשומה כבעלת הנכס, שבה איל ויניב כהן היו בעלי מניות. כעולה מנספח 7 לתצהיר איל בשנת 2012, רכש משה את כל החזקותיו של יניב כהן בחברת 336 DNP, ולא הובהר לי איזה רישום נוסף של זכויות בנכס נדרש על שם משה, למעט רישומו כבעל המניות במקומו של יניב כהן. כך הם פני הדברים גם ביחס לחברת DF Bowery LLC אשר רכשה את הנכס ב- 255 Bowery street" ושבה כבר במועד הרכישה, משה החזיק ב-50% ממניותיה באמצעות חברת יוקהיל, ולא הובהר לי איזה רישום נוסף של זכויות נדרש היה לבצע על שם משה, שהצדיק את חתימת החברה על הלוואה פיקטיבית והכל לפי גירסת איל.
העדר ראיה לטענת איל לפיה הנכס בהארלם נרכש באמצעות הלוואה בנקאית
195. נימוק נוסף לערעור גרסת איל הינו העדר כל ראיה או תמיכה לטענתו שלפיה הנכס בהארלם נרכש על ידו באמצעות מימון בנקאי. בענין זה טען איל בתצהירו כי למיטב זכרונו המימון לרכישת הנכס בהארלם היה כולו או ברובו באמצעות הלוואה בנקאית, אשר נלקחה בסיוע ובשיתוף שותפו דאז עו"ד אמיר נחמד וכי אין בידיו מסמכים המעידים על ההלוואה הבנקאית, שלגרסתו הושבה זה מכבר, למרות ניסיונות להשיגם.
196. איל טען עוד כי ביום 28.11.2000 הועברו הזכויות בנכס בהארלם מחברת הולדינגס לחברה כאשר לצורך העברת הזכויות לא נדרש מימון (סע' 67.2- 67.3 לתצהיר איל).
גם בעדותו טען איל כי "הנכס בהארלם נקנה על ידי מימון בנקאי, לא על ידי הלוואה ממשה דוידס, ולא על ידי החשבונות של משה ואיל דוידס." והוסיף: "כל הנכסים בארה"ב נקנו על ידי הלוואות מבנקים. כולל השיפוצים" (עמ' 81 לפר' שורות 28-30).
197. אלא שגם טענה מהותית זו של איל, לא "זכתה" לגיבוי ראייתי כלשהו למעט עדותו היחידה. בהתאם, ובהינתן כי איל הוא הבעלים של הנכס בהארלם עד היום, יחול הכלל שלפיו אי הבאת הראיות על איל להלוואה הבנקאית הינה מהטעם שאילו היו מובאות ראיות אלו היה בהן כדי לסתור את גרסתו.
198. זאת ועוד, כפי שכבר קבעתי לעיל (סע' 117-131), איל לא נתן הסבר הגיוני ומתקבל על הדעת להעברת כספים בסכום מצטבר הקרוב ל- 700,000 דולר מהחשבון בשוויץ לחשבון של חברת הולדינגס בחודשים ינואר-יולי 2000 (בסמוך לרכישת הנכס בהארלם) ומסקנתי המסתברת, במיוחד לאור מסמך האישור, היא שהכספים הללו הועברו לצורך מימון רכישת הנכס בהארלם או בקשר אליו וכי נכללו בסכום ההלוואה שאושר על ידי אייל והחברה במסמך האישור וגם בכך ראיה לכך שלא נלקחה הלוואה בנקאית למימון הרכישה.
199. יותר מכך כבר בהחלטתי מיום 7.11.19 הוריתי לנתבעים להעביר למשה את כל המסמכים ו/או הפרטים שבידיהם או בשליטתם או הניתנים להשגה על ידם והנוגעים לסכומים ששולמו לצורך רכישת הנכס וכן אפנה לקביעתי לעיל (סע' 126) שעל סמך נתוני הבסיס שפירטתי אני סבור כי כל המסמכים והראיות הנוגעות למימון רכישת הנכס בהארלם או שיפוצו היו או צריכים היו להיות בחזקתו או בשליטתו של איל או שהוא יכול להשיגם.