3. טרם שקיבלה ועדת הכנסת החלטה, הגיש המערער עתירה לבית משפט זה נגד אופן ניהול הדיון בוועדת הכנסת בשאלת פרישתו, אך משך אותה לאחר שהובהר לו כי מדובר בעתירה מוקדמת וכי ממילא לפי סעיף 61(ג) לחוק הכנסת, לאחר שוועדת הכנסת תקבל החלטה הוא רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים (בג"ץ 2681/22 שיקלי נ' ועדת הכנסת [פורסם בנבו] (24.4.2022)).
ביום 25.4.2022 הכריזה ועדת הכנסת פה אחד (7 תומכים הנמנים עם סיעות הקואליציה, ללא מתנגדים או נמנעים) כי המערער פרש מסיעת ימינה. גם בשבועות שלאחר ההכרזה על פרישתו, הוסיף המערער להצביע בכנסת בניגוד לעמדת סיעתו, לרבות בהצעות אי-אמון בממשלה.
4. ביום 13.6.2022, בחלוף 49 ימים ממועד ההכרזה על המערער כמי שפרש מסיעתו, הגיש המערער ערעור על החלטת ועדת הכנסת לבית המשפט המחוזי בירושלים (עש"א (מחוזי י-ם) 25528-06-22 שיקלי נ' ועדת הכנסת [פורסם בנבו]). בערעור נטען, בין היתר, כי עניינו של המערער אינו בא בגדרה של הגדרת "פרישה מסיעה" שבסעיף 6א לחוק היסוד, וכי בהליך ההכרזה על פרישתו נפלו פגמים חמורים. ביום 22.6.2022 הגיש המערער בקשה "לעיכוב ביצוע החלטת ועדת הכנסת ולחילופין למתן סעד זמני ולחילופי חילופין לקביעת סד זמנים קצר להכרעה בערעור". זאת, על רקע קידום הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-24 וחששו של המערער כי תופעל לגביו הסנקציה הקבועה בסעיף 6א לחוק היסוד האוסרת על חבר כנסת שפרש מסיעתו, ולא התפטר בסמוך לפרישתו, להתמודד במסגרת רשימה שהגישה מפלגה שיוצגה על ידי סיעה בכנסת היוצאת. בית המשפט המחוזי קבע כי הדיון בערעור יישמע ביום 14.7.2022 ומשכך "הבקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני מתייתרת". בעקבות בקשת המערער, הדיון הוקדם ליום 10.7.2022.
ביני לביני, ביום 30.6.2022 התקבל חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022, ומועד הבחירות לכנסת נקבע ליום 1.11.2022.
5. ביום 10.7.2022, בתום הדיון בעניינו של המערער דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בפסק דין קצר (להלן: פסק הדין של בית המשפט המחוזי), הקובע כך:
"לאחר שהתקיים דיון ונשמעו טענות הצדדים, המערער ביקש לחזור בו מהערעור מטעמים שפירט בא-כוחו ולאחר ששמע את דברי ב"כ משיבים 3-1 [ועדת הכנסת, יושב הראש שלה וממלא מקומו]. לפיכך, הערעור נדחה.
רשמנו לפנינו את עמדת ב"כ המשיבים 3-1, לפיה בנסיבות ערעור זה, אם המערער יתפטר בארבעת הימים הקרובים הדבר ייחשב מבחינת הכנסת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה. אף אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה".
בא כוחה של סיעת ימינה, שהייתה אף היא משיבה בערעור, הביע מצידו הסתייגות מהמתווה שעוגן בפסק הדין, וציין כי יש בכך משום מתן "פרס למערער" (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 10.7.2022). יומיים לאחר מתן פסק הדין, הגישו משיבי הכנסת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון כך שיתווספו לו המילים: "אבקש להבהיר כי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת אינה מחייבת את ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אשר עשויה לדון בנושא זה. יצוין כי ככלל, איננו צד להליכים המתקיימים בפני יו"ר ועדת הבחירות". המערער התנגד לתיקון המבוקש, ובית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להורות על התיקון. עם זאת, בהחלטה מיום 14.7.2022 שבה נדחתה הבקשה לתיקון הפרוטוקול, ציין בית המשפט כי "דברים ברוח האמור בבקשה אכן נאמרו בדיון".