66. מחילופי הדברים הללו עולה בבירור כי במעמד הדיון ויתר המערער על ערעורו בהסתמך על עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת ועל הערותיהם של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי כי הוא מצויד "בגושפנקא שיפוטית", בהסכמת הייעוץ המשפטי של הכנסת כי התפטרותו בתוך 4 ימים מיום מתן פסק הדין, הדוחה בהסכמה את הערעור, תיחשב כהתפטרות "סמוך" לפרישתו. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 6.10.2022 הבהירה באת כוח היועצת המשפטית של הכנסת, בתשובה לשאלות שהפנה אליה ההרכב, כי אכן בנסיבות אלה יש בסיס להסתמכותו של המערער. על כן, אף שאיני סבורה כי יש להעניק משקל מכריע לטענת ההסתמכות במקרה דנן, הרי שבהצטרפה לחוסר הבהירות הדיונית והמהותית בכל הנוגע להליך הערעור, יש בכך כדי להטות את הכף לטובת המערער ולהוביל למסקנה כי יש להימנע מפגיעה בזכותו להיבחר בנסיבות העניין.
67. סיכומם של דברים: החלת העקרונות שפורטו לעיל לבחינת השאלה אם חבר כנסת פורש התפטר מהכנסת סמוך לפרישתו, מוליכה אל המסקנה כי המערער לא התפטר בסמוך לפרישתו. עם זאת, נוכח חוסר הבהירות הדיונית והמהותית שעליהם עמדתי ונוכח הסתמכותו של המערער על עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, שנתמכה באמירה מפורשת של שופטי בית המשפט המחוזי כי מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק, ומשעסקינן בפגיעה בזכות היסוד החוקתית להיבחר – סברתי כי במקרה זה יש לקבוע באופן חריג שהעקרונות האמורים יחולו באופן פרוספקטיבי בלבד, ועל כן יש לאפשר למערער להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת ה-25 (ראו והשוו: בר"ם 1245/15 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים נ' נוה שוסטר בע"מ, פסקה 46 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (16.12.2019)).
סוף דבר
68. בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, הגעתי, כאמור, למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולקבוע שאין למנוע מן המערער להתמודד ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25. התוצאה שאליה הגעתי בהליך דנן, לפיה דין הערעור להתקבל חרף הפגמים בהתנהלות המערער, נובעת במידה רבה מכך שהסוגיות התקדימיות שהתעוררו לפנינו לא נצפו בעת שנחקק תיקון 12 לחוק היסוד, והוראות הדין הרלוונטיות נוסחו על ידי המחוקק באופן שאינו נותן מענה למורכבויות השונות שנלוות לפרישתו של חבר כנסת מסיעתו. היועצת המשפטית לכנסת הבהירה בתגובתה כי "למען הסרת העמימות לעתיד לבוא [...] בכוונת הייעוץ המשפטי לכנסת להציע לוועדת הכנסת שתוקם בכנסת ה-25 לקבוע כללים בעניין סדרי דין לניהול הערעור ובפרט לעניין המועד להגשתו כאמור" (פסקה 45 לתגובתה). מדובר ביוזמה חשובה, אך אוסיף ואעיר כי ההליך דנן המחיש שעל המחוקק להידרש לבחינה כוללת ורחבה יותר של השאלות השונות הנוגעות לפרישת חבר כנסת מסיעתו, הן בהיבט הדיוני והן בהיבט המהותי, וכן להסדרה ברורה בהקשר זה של סמכויות ועדת הבחירות ושל יושב הראש שלה, באופן שיעניק ודאות ביחס לשאלות יסוד אלו.