(א) טענת חוסר הבהירות
21. היועצת המשפטית לכנסת סבורה כי יש להכשיר את התמודדותו של מר שיקלי ברשימת הליכוד, בשל חוסר הבהירות שהייתה קיימת בשעתו בשאלה עד מתי יש להגיש ערעור ביחס להחלטת ועדת הכנסת, ובשאלת היחס בין הגשת ערעור זה לבין מימוש סייג ההתפטרות. חברתי הנשיאה מקבלת בעניין זה את עמדתה של היועצת המשפטית לכנסת, אשר סברה כי "יש בטיעון זה כדי להכריע את הכף לטובת זכותו של המערער להיבחר לכנסת" (ראו פסקה 63 לחוות דעת הנשיאה). לעומת זאת, חברתי, השופטת ברק-ארז דוחה טענה זו בעיקרה, וסבורה כי "אי-הבהירות המסוימת ששררה באשר לסדרי הערעור על החלטתה של ועדת הכנסת והשלכתה על מועד ההתפטרות אינה בעלת משקל משמעותי במקרה זה" (פסקה 16 לחוות דעתה). לעמדה אשר שמה דגש על טענת ההסתמכות לבדה, שותפים גם השופטים נעם סולברג, ענת ברון ודוד מינץ. עמדתי בעניין זה היא כעמדת חברתי, השופטת ברק-ארז. אנמק.
22. חוסר הבהירות בו עסקינן נוגע לשאלה עד מתי היה מר שיקלי רשאי להגיש ערעור על החלטת ועדת הכנסת, ומה משמעות הגשת הערעור לעניין הפעלת סייג ההתפטרות. ואולם, לאור המובהר בפסקה 9 לעיל, אני מתקשה לראות כיצד סוגיה זו משמעותית בענייננו. ודוק, הכלל לפיו זכות להגיש ערעור, כשלעצמה, איננה דוחה את ביצוע ההחלטה שעליה ניתן לערער, וכנגזר מכך – כניסתה של ההחלטה לפועל היא מיד עם הינתנה (ככל שלא נקבע מועד אחר לכך בהחלטה), הם בגדר מושכלות יסוד, ונראה כי הם ידועים גם למר שיקלי, ולמצער לבאי כוחו (ולראייה, ביום 22.6.2022 הגיש מר שיקלי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת ועדת הכנסת). לפיכך, היה צריך להיות ברור למר שיקלי כי אם הוא מעוניין לממש את סייג ההתפטרות עליו לעשות כן לאלתר, ולחלופין, ככל שבכוונתו להשיג על הכרזת הפרישה, עליו להזדרז ולהגיש ערעור, אשר במסגרתו יעוכב ביצוע ההחלטה (כפי שעשה בשעתו חבר הכנסת מיכאל נודלמן. ראו פסקה 50 לחוות דעתה של הנשיאה). משפסח מר שיקלי על שני הסעיפים, פקע סייג ההתפטרות טרם מועד הגשת הערעור, וממילא אף שהערעור הוגש כדין לאחר מכן, אין בהגשתו, כמו גם בעצם קיום דיון בו, כדי להחיות את סייג ההתפטרות. מכאן, שבמנותק מהשאלה האם עמדו לרשותו של מר שיקלי 30, 45, 60 או 90 יום להגשת ערעור על החלטת ועדת הכנסת, לא הייתה כל אי בהירות בכך שהוא נמנע מלהפעיל את סייג ההתפטרות בתקופה שחלופה זו עמדה לרשותו.
23. זאת ועוד, נראה כי הימנעותו של מר שיקלי מלהתפטר בתקופה שבסמוך לאחר החלטת ועדת הכנסת נעשתה בכוונת מכוון, בשל רצונו להוסיף ולפעול בניגוד לעמדת סיעתו ובניגוד לקואליציה לה התנגד. ולראייה, נכונותו להתפטר, והתפטרותו בסמוך לאחר מכן, הובעה רק בדיון בבית המשפט המחוזי ביום 10.7.2022, לאחר שכ-10 ימים קודם לכן התקבל החוק להקדמת הבחירות, והושגה המטרה המוצהרת בגינה פרש מר שיקלי מסיעתו. לפיכך, נראה כי לא אי בהירות היא שמנעה ממר שיקלי מלממש את סייג ההתפטרות בסמוך למועד החלטת ועדת הכנסת, אלא רצונו להוסיף ולכהן בכנסת ה-24 גם לאחר שניתנה החלטת הפרישה (ודוק, ככל שמר שיקלי היה ממהר לערער, ולא ממצה את מרבית הזמן העומד לרשותו, היה ערעורו נדון מן הסתם בלוח זמנים מקוצר, באופן שהיה מחייב אותו בבחירה מהירה בין החלופות). משכך, לעניות דעתי, אין בשיקול זה כדי להוות נסיבה חריגה לעניין הכשרתו להתמודד בניגוד לסעיף 6א לחוק היסוד – נהפוך הוא.