הוראות חוק אלו מלמדות, כי המחוקק מייחס למעסיק את זכות הקניין הרוחני ביצירות שנוצרו במסגרת יחסי עבודה (ואשר החוקים האמורים לעיל עוסקים בהן). יחד עם זאת, הזכות אינה מיוחסת למעסיק רק מחמת מעמדו של הממציא/היוצר של אותה יצירה כעובד במועד היצירה, אלא נדרש שהדבר נעשה "תוך כדי עבודתו", או "לצורך עבודתו" וביחס לעיצוב אף הוספה דרישה של "שימוש של ממש במשאביו של המעסיק".
--- סוף עמוד 16 ---
לצד זה, חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, קבע, בין היתר, כי סודותיו המסחריים של המעסיק, כהגדרתם בסעיף 5 לחוק, הינם נכסיו.
52. כאמור, הטשטוש בין הגבולות האמורים ניכר במידה לא פחותה ואולי אף רבה יותר גם ביחס לשעות העבודה ולמיקום ביצוע העבודה. ככל שבעבר היתה אבחנה קלה לזיהוי בין שעות העבודה לשעות הפנאי, שנבעה בין היתר מהפרדה פיזית בין מיקום העבודה, המפעל, לבין העולם שמחוצה לו, הרי שכיום, במקומות עבודה רבים ניתן לבצע את העבודה, באמצעות מחשב וטלפון ניידים, מכל מקום ובכל עת וקיים קושי של ממש לקבוע היכן מסתיימות שעות העבודה והיכן מתחיל זמן הפנאי של עובד (להרחבה ראו: "ענוחה" – בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי, חני אופק-גנדלר, עיוני משפט מ 2017, 5. להלן – אופק גנדלר). כך, מציאות חיים שהיתה בעבר נחלתם של מנהלים בכירים בלבד, היא היום מציאות החיים של עובדים בכל הדרגים, ברבים מתחומי העבודה.
53. על רקע דברים אלו, בבואנו לבחון את שאלת זכות השימוש בחשבון של רשת חברתית (פייסבוק היא כאמור הגדולה בהן, אך ניתן לדבר באותו הקשר גם על חשבונות Twitter, LinkedIn, Instagram ואחרים) ובהנחה כי לא קיימת תשובה אפשרית אחת אשר נכונה לכל המקרים, עלינו לקבוע את המאפיינים לגבולות שיפרידו בין חשבון שהמעסיק זכאי לנהלו לבין כזה שהעובד זכאי להמשיך ולנהל גם לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו. בין המאפיינים הללו, מצאנו לנכון להצביע על הבאים, כסממנים עיקריים לסיוע בסימון הגבול האמור (ויובהר, כי הם אינם מוצגים בהכרח לפי סדר חשיבותם)[2]:
א. מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזו מטרה הוא נפתח. ככל שמדובר בחשבון שנוצר על ידי העובד בהוראת המעסיק, הנטייה תהא להכיר בו כתוצר של העבודה ושל הוראות העבודה ולפיכך, כשייך למעסיק. במסגרת זו ניתן לבחון גם האם החשבון נפתח על ידי העובד או המעסיק עוד לפני כינון יחסי עבודה בין השניים.
ב. מה מידת המִתאם (קורלציה) בין החשבון לבין העבודה. מדובר במבחן משמעותי, אשר יש ליתן לו משקל רב. נקודת המוצא היא כי מדובר בחשבון שמסייע במידה מסוימת לעבודה, אחרת לא היתה קמה המחלוקת האמורה. סממן זה נועד לאמוד את מידת ההתאמה בין החשבון ברשת החברתית לבין