--- סוף עמוד 17 ---
מקום העבודה. ככל שההתאמה רבה יותר, הזיקה למקום העבודה רבה יותר וכפועל יוצא הנטייה תהיה לראות בו תוצר ונכס של העבודה. המתאם בין החשבון לבין העבודה יבחן בין היתר על ידי שמותיהם, תוכניהם וזהות מטרותיהם. בנוסף, ניתן לבחון במסגרת זו, את היקף השימוש שעשה המעסיק בחשבון, אל מול שימושים אחרים שנעשו בו.
ג. באילו שעות נוהל החשבון. האם החשבון נוהל ותופעל בשעות עבודתו של העובד או בזמן הפנאי שלו? ככל שזמן הפנאי של העובד שימש אותו לתפעול החשבון (ככל שניתן להבחין בין שעות העבודה לשעות הפנאי) יטה הדבר אל התוצאה כי מדובר בחשבון של העובד ולהיפך.
ד. מי נשא בהוצאות ניהול החשבון. אמנם ככלל עצם הפתיחה של חשבון ברשתות חברתיות אינה כרוכה בתשלום, אך קיימות הוצאות שונות שניתן להוציא בגין אותו חשבון, כגון הוצאות פרסום, ייעוץ משפטי, ייעוץ שיווקי וכיו"ב.
ה. מי היה שותף בניהול החשבון בפועל. סביר כי לרוב העובד ניהל את החשבון במהלך תקופת עבודתו (אחרת יש להניח שלא יתעורר סכסוך בעניין). יחד עם זאת, יש לבחון האם נדרש לכך על ידי מעסיקו והאם עשה זאת לבדו, או שהיו עובדים נוספים שעסקו בכך מטעם המעסיק. בהקשר זה ראוי לבחון גם מי החזיק באפשרות לנהל את החשבון, בסיסמא ובשם המשתמש.
ו. האם ניהול ותפעול החשבון בוצעו על פי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו. ככל שניהול החשבון נעשה בכפוף להוראותיו של המעסיק ותחת ניהולו השוטף, הרי שסביר יותר לראות בו חלק מכלי העבודה ששימשו את העובד מטעם המעסיק.
ז. האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון. בשים לב לכך שיחסי העבודה הם בבסיסם יחסים חוזיים, הרי שסוגיית ניהול החשבון לאחר סיום יחסי עבודה ו/או סוגיית הבעלות הזכות השימוש בחשבון, יכולה להיות מוגדרת בהסכם ההעסקה, כך שסביר כי יינתן תוקף מחייב להוראות מסוג זה (בכפוף לכל דין).
ח. האם קיים במקום העבודה נוהל עבודה ביחס לזכות השימוש בחשבונות ברשתות חברתיות. נוהל כאמור יכול להוות חלק מהיחסים החוזיים המחייבים בין הצדדים.
54. ככלל, אף אחד מהמבחנים לעיל אינו יכול לעמוד לבדו, ותוצאתו של אחד אינה בהכרח מחייבת את תוצאת הדברים בכללותם, אלא רק שקלול התמונה העולה
--- סוף עמוד 18 ---
מכלל המבחנים. כפי שנפרט בהרחבה להלן, יישומם ושקלולם של מבחנים אלו על המקרה שבפנינו, מובילנו למסקנה כי דף הפייסבוק, צריך להישאר תחת ניהולו של לרר ולתובעות לא עומדת הזכות להעבירו לניהולן.