93. הדברים האמורים לעיל, בהקשר עם שימוש עובד במחשב שהוקצה לו לצורך עבודתו, יפים גם לענייננו, אף אם לא מתוך ראיית הגנת הפרטיות, בה עסקה הלכת איסקוב לעיל, אלא במטרה להגן על קניינו של המעסיק ולהגדיר את גבולותיו.
94. שימוש במדיה דיגיטלית ובכלל זה בחשבונות ברשתות חברתיות מקוונות, במסגרת מקומות עבודה, הוא פרקטיקה נפוצה כמעט עשור. כפי שמעסיק שומר על רכושו הפיזי, כך עליו לנקוט אמצעים לשמירה על רכושו הדיגיטלי. בין היתר, מצופה כי מעסיק יגדיר לעובדיו מה מעמדם של חשבונות ברשתות חברתיות, אשר משמשים את העובדים לצרכיהם ולצרכי העבודה בו זמנית. כך, הפרקטיקה של BYOD (הערת שוליים 1 לעיל), תחייב מעסיקים לקבוע נהלים שיגדירו את הבעלות במידע המצוי במחשבי העובדים ששימשו לעבודתם, את היקף זכותו של העובד להשתמש ברכוש של המעסיק המצוי במחשבו הפרטי, כמו גם את חובתו של העובד להשיב לידי המעסיק סיסמאות שקיבל לצורך ביצוע עבודתו באמצעות מחשבו האישי, עם סיום תפקידו (שם).
95. התובעות החלו להקים דפי פייסבוק לתוכניות בשנת 2013 לערך. יחד עם זאת, בשים לב לכך שחשבונות ברשתות חברתיות מנוהלים גם על ידי אנשים פרטיים, לא פעלו לכינונו של נוהל ברור, המבהיר לעובדים העוסקים בדבר, בין היתר, מיהו הבעלים של אותם חשבונות, באופן המחייב ביחסי העבודה, וזאת מעבר למעמדם של החשבונות אל מול הרשת החברתית. נוהל כאמור, צריך לדון גם בחשבונות עימם הגיע העובד למקום העבודה, שכן גם אם בראשית הדרך הבעלות בחשבון ברורה, הרי שבמהלך תקופת העבודה ובוודאי ככל שתתארך, עשויה להתעורר מחלוקת בדבר.
96. בהעדר נוהל ברור הקובע את גדר הבעלות בחשבונות של רשתות חברתיות ולנוכח סממנים רבים המעידים על היותו של החשבון שייך לנתבע, יש משום החלשה משמעותית של מסד התביעה. ככל שהיה קיים נוהל ברור כאמור,
--- סוף עמוד 33 ---
המהווה חלק מיחסי העבודה בין הצדדים, הרי שחרף אותם סממנים, ניתן היה לקבוע כי הבעלות בחשבון הינה בהתאם להוראות הנוהל.
סיכום ומסקנות
97. כעולה מניתוח הדברים שלעיל, מרבית הסממנים ובוודאי המהותיים שבהם, מצביעים על הנתבע כבעליו של דף הפייסבוק. לא זו בלבד שהנתבע פתח את דף הפייסבוק מיוזמתו ולמטרות שונות ממטרותיה של התכנית אותה ליווה, אלא שבכל שנות קיומו, הופעל הדף על ידי הנתבע, מבלי שהתובעות נוקטות בכל פעולה שתצביע על מעורבותן בניהול דף הפייסבוק, על הוצאות שהוציאו, על הנחיות שניתנו בעניין זה, או על עובדים שמונו לשם תפעול הדף. לא הוכח כי תכניו של דף הפייסבוק תואמים באופן משמעותי את תכני התכנית וכל זאת, בנוסף לכך שעבודתו של הנתבע על דף הפייסבוק אינה מעוגנת בחוזה העסקתו ואינה כפופה לכל נוהל שגובש במקום העבודה, מצביע על כך שדף הפייסבוק שייך לנתבע.