39. גם בפסק הדין שניתן בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019) (עניין ביבי כבישים) אושר, כי "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה" (למשל, סע' 12 לפסק דינו של כב' השופט שטיין; ור' גם דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (19.4.2020) (דנ"א ביבי כבישים), סע' 14), תוך שנמצא במקביל כי "לא כל החוזים נולדו שווים" (שם). העקרונות הפרשניים יכולים להיות מיושמים באופן שונה בהינתן סוג החוזה ונסיבות כריתתו (דנ"א ביבי כבישים, שם).
40. אליבא דכולי עלמא, לשון ההסכם מהווה נקודת מוצא לכל הליך פרשני וכאשר היא ברורה, חד משמעית ומצביעה באופן בהיר על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים בעת כריתת החוזה, הבכורה בהליך הפרשני תינתן לה (עניין פז, שם). העניין עולה גם מהוראת סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 הקובע כיום: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
"שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני. אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי" (דנ"א ביבי כבישים, סע' 17). כאשר לשון ההסכם אינה ברורה די הצורך ואין בה כדי להשיב בצורה בהירה על השאלה שבמחלוקת, יש לפנות אל הנסיבות החיצוניות להסכם (כב' השופט דנציגר, ע"א 8300/15 רשות הפיתוח נ' לבניין מוצרי מלט בע"מ (29.8.2017)).
41. בחלק מהפסיקה, בעת מהלך פרשנותו של חוזה מבוצעת אבחנה בין סוגי חוזים. במקרה שלפנינו, ב"ספקטרום" אליו מתייחס כב' השופט שטיין בעניין ביבי כבישים, שבין "חוזה יחס פתוח אשר מנוסח בקווים כלליים בלבד" לבין "חוזה סגור עם התניה מלאה" (סע' 16-11 לפסק דינו) ההסכם נמצא בצדה של המטוטלת הנוטה לחוזה סגור אשר בא להסדיר יחסים עסקיים רגילים (שם, סע' 17). לפי קטגוריות אליהן מתייחס כב' השופט גרוסקופף, מדובר בחוזה עסקי אשר הצדדים לו מנהלים עסקים ומיוצגים משפטית בעת ההתקשרות, "שחקנים מתוחכמים, אשר משקיעים זמן ומשאבים בניסוח החוזה" (פסק דינו בעניין ביבי כבישים, סע' 5; עופר גרוסקופף ויפעת נפתלי בן ציון "תכליות דיני פרשנות החוזים: באיזו דרך עלינו ללכת כאשר חשוב לנו לאן נגיע?" ספר שלו – עיונים בתורת החוזה 523 (2020)).