בסופו של יום ולאחר ביצועה של הבדיקה הראשונה, נחתם החוזה בין הצדדים. התובעים עצמם גורסים כי החוזה מחייב וכי היה על הנתבעת להשלימו.
34. החוזה המפורט שנחתם אינו מזכיר את הבדיקה שנערכה קודם לחתימתו (הבדיקה הראשונה), בין בסעיף העומד בפני עצמו, בין כחלק מתיאור הכלול לעתים במבוא להסכם, ובין בכל דרך אחרת.
מנגד מכיל ההסכם, כפי שראינו, הוראות המתייחסות לקיומה של בדיקת נאותות בפרק זמן שראשיתו במועד החתימה, וקובע כי תהיה לנתבעת זכות נסיגה מההסכם ככל שממצאי בדיקת הנאותות יעלו ממצאים כמו אי התאמה משמעותית. השלמת ביצוע בדיקת נאותות והימנעות הרוכשת ממתן הודעת נסיגה במועד שנקבע לכך, נקבעו כתנאי מתלה.
35. בניגוד למה שניתן היה להבין מטענות התובעים, סעיף 6 להסכם אינו קובע כי הנתבעת "תקיים בדיקת נאותות שנייה" או כי היא "רשאית" לבצע בדיקת נאותות "משלימה-שניה". הסעיף מדבר על "בדיקת הנאותות", בה' הידיעה, בלבד, ומתייחס למטרתה (סעיף 6.1.1), לחומרים הדרושים לה (סעיף 6.1.2) ולממצאיה (סעיף 6.1.3), לרבות "הזכות לסגת מרכישת המניות הנמכרות" (סעיף 6.1.3.1).
36. כמו כן כולל ההסכם הוראה כי הוא ממצה את ההסכמות וכי אין להבטחה או הבנה שקדמה לו כל תוקף (סע' 16.2).
"הסכם זה מגלם וממצה את כל שהוסכם בין הצדדים, ואין לכל הסכם ו/או זיכרון דברים ו/או התחייבות ו/או הבטחה ו/או הבנה ככל שנעשו לפני חתימת הסכם זה, בין בעל-פה ובין בכתב, כל תוקף".
ההסכם גם קובע כי לא יהא תוקף לכל שינוי, תוספת, ויתור או תיקון אחר, אלא אם יערכו בכתב ובחתימת הצדדים (סע' 16.3).
הערת ביניים – על פרשנות חוזים וההסכם הקונקרטי
37. הפסיקה והכתיבה בעניין פרשנות חוזה היא רבה; "כחול אשר על שפת הים" תיאר בית המשפט העליון (ע"א 3604/20 רשות מקרקעי ישראל נ' י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ (26.7.2022) (עניין דמרי), סע' 28).
38. למרות ריבוי העיסוק העיוני בסוגיית הפרשנות, ובפרט בשאלת היחס שבין לשון חוזה לבין תכליתו כפי שהיא משתקפת מהנסיבות, "ככלל, דומה כי הפער בין הגישות השונות שהוצגו לאורך השנים, אינו גדול כפי שיש מי שמבקשים להציגו" (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ (8.2.2018) (עניין פז), סע' 46, כב' השופטת ברון). בפסק דין שניתן לא מכבר נכתב: "אודה כי אף אני חשבתי תחילה שהמחלוקת בפסיקת בית המשפט בדבר היחס בין לשון החוזה לנסיבות החיצוניות היא עקרונית ומעשית... אולם, ברבות השנים והתיקים, הגעתי למסקנה כי בפועל המחלוקת אינה כה מעשית ומשמעותית כפי שחשבתי תחילה... הניסיון מלמד כי עוקצה המעשי של המחלוקת בין הגישות השונות שהובעו בפסיקה קהה יותר מעוקצה התיאורטי" (ע"א 4690/20 פיסחוב נ' ישראלי (13.7.2022) (עניין פיסחוב), כב' המשנה לנשיאה (בדימ') הנדל). "ממילא "ברוב המקרים אין הוויכוח באשר לפרשנות מביא לתוצאות שונות בין החולקים עיונית" (ע"א 36/11 ...)" (כב' השופט סולברג, עניין דמרי, שם). ר' גם: "לאחרונה מתרבים הקולות הסבורים כי הפער בין הגישות השונות, ומכל מקום, הפער בתוצאות יישומן במקרה הקונקרטי המובא לדיון, אינו כה גדול" (ע"א 2308/20 פז חברת נפט בע"מ נ' ממן (28.8.2022), סע' 63, כב' השופטת כנפי-שטייניץ).