326. ואף אם העיר בית המשפט העליון בבג"צ פרסקי, כי לממונה הייתה סמכות לקחת בחשבון את המחלוקות המשפטיות, לרבות השאלה אם "זכויות הקניין נוטלות את העוקץ מהסכמי הבלעדיות", ואף מבלי להביע עמדתו באשר לתשובה לשאלה האמורה, אין בכך לטעמי כדי להשמיט את הקביעות הקודמות.
327. ממילא קביעת הממונה והודעתו המעדכנת ניתנו טרם נקבע בשרשרת פסקי הדין האחרונה כי הפטור אינו חל, ואף בכך יש לתמוך במסקנתי האמורה.
328. סיכום ביניים – בשים לב לכל המפורט לעיל מסקנתי היא כי המערכת ההסכמית מהווה הסדר כובל, אשר אינו מוחרג מכוח סעיפי הפטור.
ט .3. 2 בחינת המערכת ההסכמית במשקפי חוק החוזים האחידים
329. לטענת גדעון מסמכי ההתקשרות הם חוזים אחידים בעלי תניות מקפחות, וטענתה של פז בדבר מעורבות המדינה בניסוח ההסכמים הופרכה. ממילא אף אם היה אגף השיקום מעורב בניסוח, לא ייצג הוא את אינטרס התובע, אלא את אינטרס שימור התחנות כמקור שיקום לנכי צה"ל (סעיף 113 בסיכומי גדעון). כך סעיפים 5, 6, 8 ו -9 בהסכם הקמעונאי העוסקים בהכתבת מחירים הם תנאים מקפחים בהתאם להוראות סעיף 4(4) בחוק החוזים האחידים, והבלעדיות ארוכת הטווח היא תנאי מקפח בהתאם להוראות סעיף 4(5) בחוק החוזים האחידים.
330. פז טוענת מנגד כי אין עסקינן כלל בחוזה אחיד, או בתניות מקפחות, שכן אין עסקינן במערכת הסכמית רגילה. לשיטת פז מדובר במערכת הסכמית בהשתתפותה ובאישורה של המדינה כחלק מהסדר השיקום, אשר הוכר כהסדר מעולה ויוצא דופן (סעיפים 260 – 261 בכתב ההגנה; סעיף 140 בסיכומי פז). כך גם, גדעון חתם על ההסכמים מרצונו החופשי, כאשר היה מיוצג, ואף הייתה לו היכולת להשפיע על תנאי ההתקשרות (סעיפים 264 – 267 בכתב ההגנה; סעיף 141 בסיכומי פז).
331. עוד טענה פז כי חוזה חכירת המשנה אינו חופף כלל להסכם הקמעונאי.
המערכת ההסכמית היא חוזה אחיד כהגדרתו בחוק החוזים האחידים
332. חוק החוזים האחידים, קובע בסעיף 1 כי מטרתו היא "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1). חוזה אחיד מוגדר בסעיף ההגדרות כך:
"'חוזה אחיד' – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם" (סעיף 2)
333. סבורני כי במקרה דנן לא יכולה להיות מחלוקת כי המערכת ההסכמית שימשה את פז בהתקשרויות מול נכי צה"ל רבים אחרים, וכי מדובר במסמכים סטנדרטיים אחידים שהוכנו, לכל הפחות בסיועה של פז. אמנם אין מדובר במערכת הסכמית "רגילה", אולם אין בכך כדי לגרוע מן המסקנה כי זו הוכנה בבסיסה על ידי פז, כדי שתשמש אותה בהתקשרויותיה מול מפעילי התחנות. ממילא, וכפי שהובהר ההסכם הקמעונאי נוסח על ידי פז, ולא הומצאה כל ראיה כי הסכם זה נוסח על ידי המדינה.