30. עולה, כי הנתבעת אישרה שהחלה להשתמש בתוסף, במועד הקמת האתר, קרי, החל מחודש ינואר 2019. בחודש יוני 2019, התגלתה התקלה הנטענת בגינה הועתקו תכנים מאתר התובעת תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת. הנתבעת מאשרת בסיכומים מטעמה, כי הועתקו 16 מתכונים, אף שלדבריה מדובר ב-"חלק אפסי וזניח מתוך כלל המתכונים באתר". [(ס.29 (ב) (3) לסיכומי הנתבעת].
הפרת זכויות יוצרים בדף הפייסבוק "בלוגיסרי"
31. התובעת הוסיפה וטענה, כי הנתבעת השתמשה ב-6 תמונות בדף הפייסבוק "בלוגיסרי" ללא הסכמתה וידיעתה, כאשר כל תמונה בפייסבוק לוותה בקישור לאתר הנתבעת.
הנתבעת טענה מנגד, כי הכל נעשה בפורמט של הפנייה וכי מעולם לא פעלה, באופן שיווצר הרושם לפיו, מדובר בתמונות ובתכנים פרי עמלה וכי הקישורים בדף הפייסבוק הופיעו רק עד קבלת מכתב ההתראה מהתובעת. הנתבעת אינה מתייחסת בסיכומיה לטענות התובעת להפרת זכויות היוצרים בדף הפייסבוק.
32. התקלה אשר התרחשה באתר הנתבעת אינה רלוונטית לעמוד הפייסבוק, שם לא הותקן התוסף, אי לכך לא מדובר בהעתקת מתכונים. עם זאת, הקישור בעמוד הפייסבוק בו הופיעו התמונות אשר צולמו ע"י התובעת, הפנה לאתר הנתבעת והשימוש בתמונות בנסיבות אלה מהווה גם הוא הפרת זכויות היוצרים של התובעת בתמונות.
33. עיון בתמונות נספח 7 לתצהיר התובעת מעלה, כי הנתבעת ייחסה את התמונות לתובעת ולאתר "שמח במטבח" ואף הפליאה בשבחים לתובעת, אף שהתובעת בחקירתה הנגדית שללה את הטענה לפיה, פעולות הנתבעת הן הלכה למעשה בגדר פרסומת לתובעת (פ' ע' 18 ש' 33-27).
הזכות המוסרית-
34. סעיף 46 לחוק זכות יוצרים קובע:
"46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."
35. ברע"א 12/17 אפרים שריר נ' נירית זרעים בע"מ (פורסם בנבו, 28.3.2017) קובע כב' השופט רובינשטיין:
"כנודע, דיני זכויות היוצרים, שתכליתם להגן על קניינו הרוחני של האדם, מאופיינים, בין השאר, בחלוקה לזכות יוצרים כלכלית ולזכות מוסרית. זכות היוצרים הכלכלית חקוקה בעיקרה בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, והיא מקנה לבעליה זכות בלעדית לבצע פעולות מוגדרות ביצירה ולנצלה כנכס כלכלי. לעומתה, הזכות המוסרית, המעוגנת בפרק ז' לחוק, היא ביטוי להכרת המחוקק בקשר האישי-תרבותי-רוחני הקיים בין היוצר לבין יצירתו והיא מגנה גם על שמו הטוב וכבודו של היוצר ועל המוניטין שלו (ראו שלומית יניסקי רביד "מבט מחדש על אגד הזכויות המוסריות של עובדים" קניין רוחני: עיונים בינתחומיים 463, 467 (מרים מרקוביץ-ביטון וליאור זמר עורכים, 2015)). הזכות המוסרית היא בבחינת "גילוי מובהק של המעמד החשוב של ערך האישיות של הקניין בהבניה המשפטית של המוסד הקנייני של זכות יוצרים" (חנוך דגן "קריאה קניינית: המוסד הקנייני המתחדש של זכות יוצרים" יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים 39, 64 (מיכאל בירנהק וגיא פסח עורכים, 2009), ובשל אופיה המיוחד כינה אותה השופט ח' כהן "זכות רוחנית" (ע"א 528/73 אטינגר נ' אלמגור, כט(2) 116, 118 (1975))."