עיינתי במסמכים אליהם הפנה גוטמן בבקשה, שלגביהם נטען כי כוללים סודות מסחריים, ולא מצאתי כי הם כוללים סוד מסחרי שמצדיק איסור פרסום, לא כל שכן של ההליך בכללותו. יוער תחילה כי המסמכים אליהם הופניתי אינם בליבת המחלוקת בין הצדדים, וחלק גדול מהם נועד להמחיש את טענת גוטמן כי הוא העביר דיווחים שוטפים ללהב בזמן שלטענתו הוא נעדר מהחברה והיא נוהלה באופן בלעדי על ידו. על כל פנים, לא הונח טיעון משכנע המתייחס לכל מסמך ומסמך מדוע יש לראות בו סוד מסחרי (ראו סעיף 17 לבקשת גוטמן). עיון במסמכים מלמד שלא ברור כיצד האמור באותם מסמכים "מקנה יתרון עסקי על פי מתחריו" וכי חשיפתו תביא לפגיעה לחברה (והשוו לאמור ברע"א 8362/17 דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) (4.1.2018)) . אפרט.
בניגוד לנטען בסעיף 17 לבקשה לאיסור פרסום לפיו המדובר בהתכתבות לגבי "העסקת עובדים", נספח 3 לכתב התביעה הוא התכתבות לגבי העסקת נהג אישי ללהב, והמסמך הוצג אגב טענות גוטמן כי ההעסקה לא שיקפה אל נכון את מצב הדברים לאשורו. מכל מקום נספח 3 כולל בעיקר פרטים על גובה השכר ופרטים טכניים נוספים לגבי מתכונת ההעסקה, ובכך אין כל סוד מסחרי. בהקשר זה אוסיף כי אותו עובד הגיש תביעה נגד החברה ולהב בבית הדין לעבודה וגולל בה פרטים נוספים שחורגים ממה שצוין באותן התכתבויות.
נספחים 16 ו-17, כוללים אמנם התכתבויות בין גוטמן ללהב שבחלקם מוזכרים גופים פיננסיים בהקשר למכירת החברה לצד שלישי, אך עיון במסמכים מלמד כי המדובר באמירות כלליות ולא מחייבות לגבי כיוונים אפשריים לשיתוף פעולה עם גופים עסקיים שקיומן איננו סוד. העיקר הוא כי המסמכים לא כוללים כל פרט מסחרי או פירוט לגבי ההתקשרות עם אותם גופים.
לגבי נספח 5 לכתב התביעה, שהוא כרטסת הנהלת חשבונות בהתייחס לסכומים שהועברו ללהב, נוסף לעובדה כי להב עצמו לא מבקש לחסות מסמך זה, אינני סבור כי האמור בו מהווה סוד מסחרי. לא כל "כרטסת חשבונות" היא בגדר סוד מסחרי.
אשר לנספחים 6 ו- 10 לכתב התביעה – מסמכים אלו הוצגו אגב טענת גוטמן כי הוא סיפק ללהב דיווחים שוטפים לגבי פעילות החברה, שכוללים דוח לגבי יתרות הכספים בבנקים ודוחות של מחלקת ה- Delivery, אולם מסמכים אלו הוצגו תוך השחרת נתונים שנטען כי הם רגישים, ואין טענה של מי מהצדדים כי יש להגיש את המסמכים בנוסח מלא.
15. משהגעתי למסקנה כי אין לקבל את גישת הצדדים כי המידע כולל "סוד מסחרי", אינני נדרש כלל לשאלת האיזון בין איסור פרסום לבין שיקולים שבאינטרס הציבורי הנגזרים מפומביות הדין. עם זאת אעיר בעניין זה, כי טיעונים לפיהם החברה היא "חברת מעטים" וכי השוק בו היא פועלת הוא תחרותי – אין בהם די.