המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 4806-06-22 גוטמן נ' להב
לפני כבוד השופט מוחמד עלי
בעניין:
פנדה יישומי מסחר בע"מ
ע"י עוה"ד זהר לנדה וטל אביסדריס
התובע
שמואל גוטמן
ע"י עוה"ד יותם בלאושילד וגוני בלומנפלד
נגד
הנתבע
מאור להב
ע"י עוה"ד גיא נוף, עמית גונן ועדי שרעבי
החלטה
במוקד ההליך חברה שמניותיה מוחזקות על ידי שניים בשיעור שווה. בין בעלי המניות התעוררה מחלוקת שהובילה להגשת התובענה בה מבוקשים (בין היתר) סעדים מכח סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). בהחלטה זו תידון בקשתו של אחד מבעלי המניות לסעדים זמניים בגדרם הוא מבקש בין היתר למנוע מבעל המניות האחר להיכנס למשרד החברה וליצור קשר עם גורמים שונים שהחברה מצויה עמם בקשר עסקי. כמו כן, תידון בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות בטענה לחשש לחשיפת סוד מסחרי; ובקשה לצירוף ראיה ולזימון עדים.
רקע
1. חברת פנדה יישומי מסחר בע"מ (להלן: החברה), נוסדה בשנת 2007 על ידי מר שמואל גוטמן (להלן: גוטמן) ומר מאור להב (להלן: להב). השניים מחזיקים במניות החברה בשיעור שווה (50%-50%) ושניהם מונו דירקטורים יחידים בחברה. בעלי המניות לא חתמו על הסכם מייסדים או הסכם אחר המסדיר את היחסים ביניהם כבעלי מניות. החברה עוסקת בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (Fintech) ומספקת פתרונות תוכנה למסחר בשוקי ההון. על פי תיאור הצדדים, החברה מצליחה ומובילה בתחומה והיא מהחברות הוותיקות בעולם בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. משרדי החברה ממוקמים בחיפה והיא מעסיקה למעלה מ- 70 עובדים. נוסף לחברה, לצדדים זכויות משותפות בנכסים נוספים.
2. בתובענה העיקרית עותר גוטמן לסעדים שמתבקשים לטענתו נוכח המצב אליו נקלעה החברה. בעוד שהחברה משגשגת ומצליחה, בין השותפים שורר אי-אמון שמקשה על ניהול החברה ואף הוביל אותה למבוי סתום. לטענה זו שותפים שני הצדדים וביניהם אין מחלוקת כי הדרך הראויה לצאת מהמבוי הסתום שנוצר היא היפרדות. הצדדים כנראה אף מסכימים באופן עקרוני לכך שהמתווה שיש ללכת בו הוא מכירת החברה לצד שלישי. הגם שנראה כי המתווה ליציאה מהסבך בו הם מצויים ברור, ולמרות שהצדדים קיימו משא ומתן (גם תוך כדי ניהול ההליך), לא השכילו להגיע להסכמות.
3. הסעדים המבוקשים בתובענה העיקרית כוללים סעד של "היפרדות" לפי סעיף 191 לחוק החברות; תשלום תגמול לגוטמן בסך 2,800,000 ₪ בגין עבודתו כמנהל יחיד בחברה, זאת בזיקה לטענתו כי הוא זה שניהל את החברה בפועל לעומת להב שלטענתו פרש מפעילותו בחברה החל מינואר 2020; תשלום בסך 500,000 ₪ בגין אובדן הכנסות, פגיעה בחברה ובמוניטין, זאת בשל התנהגות להב "הקיצונית והחריגה" כדברי גוטמן; צו מניעה קבוע לאסור על להב להגיע למשרדי החברה או לכל נכס אחר בבעלותה, להימנע מיצירת קשר עם גורמים בחברה ולהימנע מפרסום על החברה; ולבסוף – סעד שיקבע כי הזכויות בקניינה הרוחני של החברה למן יום 2.1.2020 שייכים לגוטמן.
4. להב הגיש מצדו תביעה (ת"א 10140-06-22) שאף היא נדונה לפניי, בה הוא עותר לחייב את החברה, גוטמן ורעייתו (שמועסקת בחברה), להמציא לו שורה של מסמכים ונתונים לגבי החברה. בין היתר עותר להב כי יומצאו לו דוחות כספיים מלאים ומבוקרים של החברה לשבע השנים האחרונות; תזרימים ודוחות כספיים זמניים; תכניות עבודה; מידע ומסמכים על מצבת כח האדם בחברה; רשימת משכורות של עובדי החברה וטובות ההנאה שמקבלים; מידע על גופים עמם הייתה החברה בקשר לצורך השקעה של רכישת מניותיה; מידע לגבי הליכים משפטיים בהם מעורבת החברה; מידע ומסמכים לגבי יתרות עדכניות בחשבונות הבנק; מידע על התקשרויות עם נותני שירותים; מתן אפשרות גישה למערכות המחשוב של החברה. סעדים אלו נתבקשו על רקע טענת להב כי גוטמן "שיעבד" את החברה ועובדיה לצרכיו, מידר אותו מהחברה ומנע העברת מידע אליו.
תמצית ההליכים למן הגשת הבקשה ועד כה
5. בהחלטתי מיום 2.6.2022 שניתנה במעמד צד אחד, ניתן צו זמני ארעי ביחס לחלק מן הסעדים שנתבקשו (להלן: הצו הארעי). על פי הצו נאסר על הנתבע להגיע למשרדי החברה ולכל נכס אחר שבבעלות החברה, וכן נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי החברה או לקוחותיה או ספקיה או כל גורם אחר הקשור באופן כלשהו בחברה, בכל עניין הקשור לחברה.
6. ביום 16.6.2022 התקיים דיון בבקשה בו נטלה חלק גם ב"כ החברה, עו"ד אביסדריס. במהלך הדיון גובשו הסכמות שתמציתן, כי הדיון יידחה פרק זמן כדי לאפשר לצדדים לשוב ולנהל משא ומתן לגבי הליכי מכירת החברה, זאת בהמשך למשא ומתן שנוהל בהליך גישור או מעין גישור בפני עו"ד לנדה, ב"כ החיצוני של החברה. עוד הוסכם כי להב יחתום על מסמכים שנדרשים לצורך פעילותה של החברה או לצורך תפקודה התקין, ובכלל זה דוחות כספיים, זאת לאחר שיתקבל מלוא המידע מרואה החשבון של החברה.
כמו כן הוסכם לסייג את הצו הארעי. הובהר "כי [להב] יהיה רשאי להיות בקשר עם לקוחות ה-vip של החברה, שהם: אורן שבת, q8, וקבוצת בנקסו". כן הוסכם כי "... [להב] רשאי להיות בקשר עם הספקים של החברה. הקשר עם הספקים והלקוחות יהיה אך ורק אם יווצר מיוזמתם של הספקים, עם זאת מוסכם כי [להב] לא יהיה רשאי להתחייב התחייבות עסקית או משפטית בשם החברה כלפי הלקוחות והספקים". כמו כן התחייב להב "להודיע למר גיל שור העוזר האישי של [גוטמן], לגבי כל קשר עם הלקוחות והספקים, ולכתב את מר שור בכל פניה של הספקים והלקוחות לנתבע או להפך", אך הובהר כי "הקשר שעליו יהיה חייב להב לדווח הוא קשר הנוגע לחברה".
7. ביום 3.8.2022 התקיים דיון נוסף, ולאחר דיון בלתי פורמלי, הגיעו הצדדים להסכמות נוספות. ההסכמות כללו מנגנון מפורט מאוד ותחום בסד זמנים נוקשה להעברת מידע, נתונים ומסמכים על ידי החברה ללהב, בין השאר בעניינים אלו: הכנסות והוצאות החברה; הנהלת חשבונות, תוך התייחסות למידע נקודתי שנדרש; מידע בענייני מיסוי; ארנקי קרפטו; העסקת עובדים, שינוים במצבת העובדים ונתוני שכר; מידע על נותני שירותים; שכר ששולם לספקים; וכן נתונים באשר לפרויקטים הטכנולוגיים בהם עוסקת החברה. כן כללו ההסכמות מתן גישה ללהב למערכת הנהלת החשבונות של החברה ואף מענה על מספר שאלות נקודתיות בעניינים פיננסיים, מיסויים ואחרים שלהב ביקש לבררן.
8. ניסיונות רבים נעשו וזמן רב הוקדש על ידי בית המשפט כדי להביא את הצדדים לניהול משא ומתן לצורך גיבוש מתווה מוסכם להיפרדות, שכן נדמה היה כי משהצדדים סימנו את היעד, יהיה זה אך מתבקש לשבת ולנהל משא ומתן לגבי הדרך. לזאת יש להוסיף כי לפני הגשת התובענה בתיק זה, הצדדים ניהלו משא ומתן, שהרושם שעולה כי היה רציני וממוקד שבמסגרתו אף הוחלפו טיוטות מגובשות.
9. למרבה הצער חרף כל המאמצים ובכלל זה הליכי הגישור – שנעשו לפני תחילת ההליך ותוך כדי ההליך – הצדדים חזרו לאולם בית המשפט וביקשו להכריע בבקשה. ביום 11.9.2022 התקיים דיון בבקשה במהלכו נחקרו המצהירים והצדדים הגישו סיכומים. כעת יש להכריע בבקשות שעומדות על הפרק.
דיון והכרעה
10. נקדים וציין כי בד בבד עם הבקשה למתן סעדים זמניים, ביקש גוטמן ליתן צו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות (להלן: הבקשה לאיסור פרסום). בהחלטתי מיום 2.6.2022 קבעתי כי בשלב הראשון ייאסר פרסום כל פרט של ההליך, למעט עצם קיומו של הליך בין גוטמן ללהב בקשר לחברה. כמו כן קבעתי כי דיון בבקשה לאיסור פרסום יתקיים בד בבד עם הדיון בבקשה לסעדים זמניים. נוסף לבקשה לאיסור פרסום, על הפרק גם בקשת גוטמן לצרף ראיה נוספת ולזמן עדים, אשר הוגשה לאחר תום הדיון בבקשה.
לפני שנדון בבקשה לסעדים זמניים, יש צורך להכריע בבקשות אלו.
הבקשה לאיסור פרסום
עמדת הצדדים
11. בקשתו של גוטמן לאיסור פרסום נומקה בשלוש עילות עיקריות: הראשונה, חשש לפגיעה בסודות מסחריים של החברה. לטענת גוטמן במהלך הדיון תידרש חשיפתם של מסמכים מהותיים ורגישים הקשורים בחברה, באופן פעילותה המסחרית ובסודותיה העסקיים. גוטמן גם הפנה למספר מסמכים שצורפו לכתב התביעה שיש בהם לפי הנטען משום "סוד מסחרי" שחשיפתו תפגע בחברה. העילה השנייה – החשש לפגיעה בפרטיותם של העובדים. על פי הנטען עשויים להיחשף נתוני שכר ותנאי העסקה של העובדים ובכללם אחד המועסק על ידי להב בתור נהג/איש-מכירות. העילה השלישית נעוצה בחשש לחשיפת נתונים אישיים על להב שעלולים לפגוע בו ומכאן גם לפגוע בחברה בהיותה מזוהה עמו בתור אחד המייסדים. גוטמן טוען כי אל מול העילות שמאפשרות קיום הדיון בדלתיים סגורות, ובמסגרת האיזון הנורמטיבי הנדרש, אין בנמצא שיקולי נגד שמצדיקים לבכר את פומביות הדיון. בהקשר לכך הופניתי למאפייניה של החברה, שאינה חברה ציבורית אלא חברת מעטים, לנזק הכבד שעל פי הנטען ייגרם לחברה בהינתן העובדה כי היא פועלת בשוק תחרותי, וכן לפגיעה בשמה הטוב ובתדמיתה.
12. בתגובה ובסיכומים שהגישו, ב"כ החברה מצדדים במתן צו איסור פרסום, ומעלים טעמים שעיקרם: הגנה על סודות מסחריים של החברה ובכלל זה קניינה הרוחני; מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו של להב וכן בפרטיותם של עובדי החברה; ופגיעה במוניטין של החברה. להב לא הגיש תגובה לבקשה ולא התייחס בסיכומיו לבקשה לאיסור פרסום.
הכרעה
13. דין הבקשה לאיסור פרסום להידחות. נקודת המוצא היא כי ההליך המשפטי הוא פומבי. עיקרון זה מעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). עם זאת, סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט קובע רשימה סגורה של עילות מכוחן "רשאי בית המשפט לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך", זאת בהתקיים אחת החלופות המנויות, שאחת מהן נועדה "לשם הגנה על סוד מסחרי" – וזו העילה הרלוונטית לענייננו. בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), הוגדר סוד מסחרי כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" (ראו והשוו: רע"א 9321/17 מדינת ישראל- משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים נ'Nobel Energy Mediterranean Ltd (17.12.2017)). לשם ביסוס טענה לסוד מסחרי לא די באמירות כללית ויש להצביע על נתונים ייחודים שמלמדים כי אכן מידע כלשהו הוא בגדר סוד מסחרי (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ (3.1.2021)). הפירוט הנדרש הוא לגבי העובדה כי מסמך מכיל לאור אופיו מידע עסקי של החברה, ולגבי התנאים האחרים המנויים בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות.
14. הנטען בבקשת גוטמן לאיסור פרסום מלמד כי החשש העיקרי הוא חשש עתידי לחשיפת סודות מסחריים. לשיטת גוטמן "במהלך הדיון בתביעה ... תידרש חשיפתם של מסמכים מהותיים ורגישים הקשורים בחברה, באופן פעילותה המסחרית ובסודותיה המסחריים" (סעיף 9 לבקשה לאיסור פרסום). ספק אם סודותיה המסחריים של החברה, יעמדו במוקד הדיון, בהינתן אופי המחלוקת בין הצדדים והטענות שמועלות בגדר ההליך. העיקר, אם המדובר בחשש עתידי, אין מקום לקבוע כבר עתה כי ההליך יתנהל בהסתר מעיני הציבור. חלף פרישת איסור פרסום על כלל ההליך, הדרך הראויה יותר היא למקד את הבקשה במסמכים ספציפיים, שיוגשו בעתיד, אם יוגשו, שלגביהם תועלה הטענה שחשיפתם עלולה לפגוע בסוד מסחרי. או אז, יהא ניתן לדון באופן ממוקד באיסור פרסום כללי או חלקי תוך עריכת בחינה אם נקודת האיזון שנקבעה עומדת בתוקפה (ע"א 4244/12 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' ברכה (19.2.2014)).
עיינתי במסמכים אליהם הפנה גוטמן בבקשה, שלגביהם נטען כי כוללים סודות מסחריים, ולא מצאתי כי הם כוללים סוד מסחרי שמצדיק איסור פרסום, לא כל שכן של ההליך בכללותו. יוער תחילה כי המסמכים אליהם הופניתי אינם בליבת המחלוקת בין הצדדים, וחלק גדול מהם נועד להמחיש את טענת גוטמן כי הוא העביר דיווחים שוטפים ללהב בזמן שלטענתו הוא נעדר מהחברה והיא נוהלה באופן בלעדי על ידו. על כל פנים, לא הונח טיעון משכנע המתייחס לכל מסמך ומסמך מדוע יש לראות בו סוד מסחרי (ראו סעיף 17 לבקשת גוטמן). עיון במסמכים מלמד שלא ברור כיצד האמור באותם מסמכים "מקנה יתרון עסקי על פי מתחריו" וכי חשיפתו תביא לפגיעה לחברה (והשוו לאמור ברע"א 8362/17 דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) (4.1.2018)) . אפרט.
בניגוד לנטען בסעיף 17 לבקשה לאיסור פרסום לפיו המדובר בהתכתבות לגבי "העסקת עובדים", נספח 3 לכתב התביעה הוא התכתבות לגבי העסקת נהג אישי ללהב, והמסמך הוצג אגב טענות גוטמן כי ההעסקה לא שיקפה אל נכון את מצב הדברים לאשורו. מכל מקום נספח 3 כולל בעיקר פרטים על גובה השכר ופרטים טכניים נוספים לגבי מתכונת ההעסקה, ובכך אין כל סוד מסחרי. בהקשר זה אוסיף כי אותו עובד הגיש תביעה נגד החברה ולהב בבית הדין לעבודה וגולל בה פרטים נוספים שחורגים ממה שצוין באותן התכתבויות.
נספחים 16 ו-17, כוללים אמנם התכתבויות בין גוטמן ללהב שבחלקם מוזכרים גופים פיננסיים בהקשר למכירת החברה לצד שלישי, אך עיון במסמכים מלמד כי המדובר באמירות כלליות ולא מחייבות לגבי כיוונים אפשריים לשיתוף פעולה עם גופים עסקיים שקיומן איננו סוד. העיקר הוא כי המסמכים לא כוללים כל פרט מסחרי או פירוט לגבי ההתקשרות עם אותם גופים.
לגבי נספח 5 לכתב התביעה, שהוא כרטסת הנהלת חשבונות בהתייחס לסכומים שהועברו ללהב, נוסף לעובדה כי להב עצמו לא מבקש לחסות מסמך זה, אינני סבור כי האמור בו מהווה סוד מסחרי. לא כל "כרטסת חשבונות" היא בגדר סוד מסחרי.
אשר לנספחים 6 ו- 10 לכתב התביעה – מסמכים אלו הוצגו אגב טענת גוטמן כי הוא סיפק ללהב דיווחים שוטפים לגבי פעילות החברה, שכוללים דוח לגבי יתרות הכספים בבנקים ודוחות של מחלקת ה- Delivery, אולם מסמכים אלו הוצגו תוך השחרת נתונים שנטען כי הם רגישים, ואין טענה של מי מהצדדים כי יש להגיש את המסמכים בנוסח מלא.
15. משהגעתי למסקנה כי אין לקבל את גישת הצדדים כי המידע כולל "סוד מסחרי", אינני נדרש כלל לשאלת האיזון בין איסור פרסום לבין שיקולים שבאינטרס הציבורי הנגזרים מפומביות הדין. עם זאת אעיר בעניין זה, כי טיעונים לפיהם החברה היא "חברת מעטים" וכי השוק בו היא פועלת הוא תחרותי – אין בהם די.