מבט מקרוב על השיקולים הרלוונטיים ועל יחסי הצדדים – והמסקנות הנגזרות מכך
56. נקודת המוצא של הדיון הוא מאפייני החברה ומבנה הון המניות שלה. החברה נוסדה על ידי גוטמן ולהב ומאז הם מחזיקים במניותיה בחלקים שווים – כל אחד מחזיק ב 50% ממניות החברה; ושניהם מונו כדירקטורים בחברה. עניין לנו אפוא במקרה מובהק של חברה המאופיינת כ"מעין שותפות" (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע״מ נ׳ אריה מיכלסון חברה ליזמות בע״מ, עמ' 383 (12.1.2005); עניין אדלר, פסקה 67 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר; עניין מגנזי, פסקה 72). לגבי חברה בעלת מאפיינים אלו, התקבעה ההלכה כי עצם הפגיעה בציפיותיו הלגיטימיות של בעל מניות להשתתפות בניהול, עשויה להגיע לכדי קיפוח (עניין אדלר, פסקה 66 והאסמכתאות שם; ע"א 94/20 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ, פסקה 122 (18.8.2022)). אמנם, הציפיות הלגיטימיות של בעל המניות בניהול החברה, הוזכרו בהקשר לעצם קיומה של עילת, ואולם במקרה הנוכחי הציפיות הלגיטימיות מוזכרות בהקשר של מתן אפשרות לאחד מבעלי המניות ליטול חלק פעיל בניהול החברה, ולא בהכרח לצורך הקביעה כי קיימת עילה לפי סעיף 191 לחוק החברות.
57. מספר שיקולים עיקריים אמורים לעצב את התוצאה שיש לשאוף אליה במסגרת ההליך הזמני. הראשון, התובנה אליה הגיעו הצדדים כי יחסיהם הגיעו למבוי סתום ולכן היפרדות היא הפתרון הטוב ביותר למצב. השני, כי עד להשגת יעד זה – בין אם על ידי הכרעה של בית המשפט ובין אם בדרך חלופית אחרת – החברה צריכה להמשיך בפעילותה העסקית, ולכל הפחות לשמור על מצבה כדי להשיא את התמורה המרבית לבעלי המניות. תפקודה של החברה תלוי כמובן בניהולה באופן מיטבי, ועל כן על בית המשפט לא ליצור זעזועים בניהול החברה ולאפשר לה להמשיך להתנהל באורח סביר; לצד זאת, על בית המשפט לגלות גמישות ולהתאים את הסעדים במידת הצורך לתנאים המתפתחים. השלישי – השאיפה להגיע להכרעה יעילה בסכסוך שנתגלע תוך חתירה ליעד העיקרי.
58. הצדדים הינם בעלי מניות ודירקטורים בחברה, מעמד שמקנה להם לא רק זכויות בחברה, אלא גם הזכות להשפיע על ניהול החברה. בהקשר זה חשוב גם לעמוד באופן כללי על האופן בו התנהלה החברה בפועל לאורך שנות קיומה ובפרט בתקופה שלפני הגשת התביעה. הדבר חשוב כדי לעצב את הסעדים הזמניים שנועדו לאפשר ניהול החברה ללא זעזועים נוספים. לכך אפנה מיד ולפני כן אבהיר כי המדובר בממצאים לכאוריים בלבד.
59. בהיותם בעלי המניות היחידים של החברה, בין להב לגוטמן שרר קשר אישי (כך לדוגמה, להב התגורר בביתו של גוטמן משך מספר שבועות – עמ' 26, ש' 26). הקשר האישי הקרין על האופן בו התנהלו הצדדים בחברה. הדבר מצא ביטוי בין היתר במחוות וויתורים הקשורים בדרישות ההדדיות בנוגע לניהול החברה. בפרט אמורים הדברים לגבי השונות בתפקידו של כל אחד בחברה ונכונותו של גוטמן ליטול תפקידי ניהול אשר להב היה מופקד עליהם, כך למשל בתחילת 2020, כאשר פקדו את להב נסיבות אישיות והוא נאלץ לצמצם את עבודתו בחברה (ראו סעיף 7 לתשובה).
זאת ועוד, החברה התנהלה תוך אי-הקפדה בולטת על הליכים תאגידיים פורמליים. מצב דברים זה, אף גרם לדלות בתיעוד בכתב באשר לאופן בו התנהלו הצדדים בחברה (ראו בהקשר זה עדות גוטמן, עמ' 18, ש' 33-31). עם זאת, הראיות שהניחו הצדדים, אפשרו לבית המשפט לקבל תמונה לכאורית, המספקת להליך זה, לגבי האופן בו התנהלה החברה ויחסי הכוחות בין הצדדים.
60. אמנם, גם גוטמן וגם להב ייסדו את החברה, מונו כדירקטורים ונטלו חלק בניהול החברה, אך בפועל שניהם לא ביצעו אותם תפקידים ניהוליים וקיימת שונות בולטת בסוג ונפח המטלות הניהוליות בהן נשא כל אחד. בעוד שלהב טוען כי הוא הוא שימש מנכ"ל משותף, טוען גוטמן כי להב הוגדר כסמנכ"ל תפעול (COO) והוא היה המנכ"ל היחידי (CEO). אינני רואה להתעכב יתר על המידה על ההגדרות הפורמאליות להן טענו הצדדים, אשר בשל מאפייני החברה ספק אם יקדמו את ההכרעה. עם זאת אעיר כי בהודעות הדואר האלקטרוני ששלח להב הוא נהג לחתם בתור (Chief Operation Officer) וכך היה גם במקומות נוספים, בעוד שגוטמן חתם כ (CEO); מנגד גוטמן הוגדר כCEO-, בוועידה שהשתתף בה, ובמכתב ששלח גוטמן ללהב כינה את זה האחרון "מנכ"ל שותף" (ראו נספח 7 לתשובה; המוצג מש/1; נספח 12 לבקשה). כמו כן, אינני רואה לנקוט עמדה ב"תחרות" הטענות, תרומתו של מי הייתה משמעותית ורבה יותר להצלחת החברה. לכל אלה אניח לעת הזו.
61. בשלב הזה, אסתפק בקביעה כי על פני הדברים עולה כי ניהולה השוטף של החברה נעשה בעיקר על ידי גוטמן ואילו להב התמקד בעיקר בניהול היבטי השיווק והמכירות של מוצרי החברה והקשר עם הלקוחות. כמו כן עולה כי לגוטמן מעורבות בנעשה בחברה יותר מאשר להב. הדבר מתבטא בניהול השוטף של החברה וכן בנוכחות הפיזית במשרדי החברה. נראה כי אף על פי דברי להב עצמו נוכחותו במשרדי החברה הייתה דלה ביחס לנוכחותו הסדירה של גוטמן. שונות זו בין השניים, נלמדת מההתרשמות ממידת נוכחותו של גוטמן בחיי החברה ומידת בקיאותו בנעשה בחברה לעומת להב (ראו להמחשה נספח 11 לבקשה). ביטוי לכך ניתן אף למצוא בדרישתו של להב כי החברה תמציא לו מסמכים ונתונים. די אם אפנה להליך שנקט להב בו הוא מבקש לקבל מסה גדולה של מסמכים מהחברה ובכלל זה דוחות כספיים של החברה לשבע השנים האחרונות (וראו גם פרוטוקול הדיון מיום 3.8.2022 וההסכמות שבאו בגדרו).
62. הצדדים מציבים את תחילת שנת 2020 כנקודה מפנה משמעותית ביחסיהם. אין חולק כי בתקופה זו להב היה נתון במשבר – וכל אחד מציג גרסה שונה לטיבו של אותו משבר – מה שגרם לכך שלהב יעביר לגוטמן חלק מתפקידיו, ולפי גרסת גוטמן את כל תפקידיו. מן הראיות עולה לכאורה כי בתחילת 2020 להב העביר את כל תפקידיו הניהוליים או לפחות מרביתם לגוטמן. להב בעצמו ציין במהלך חקירתו כי בשנת 2020 אמר לגוטמן "אין לי כח יותר" (עמ' 25, ש' 25); בתגובתו ציין כי בחודש ספטמבר 2020 שב לפעילות שוטפת (סעיף 16 לתצהיר התשובה); ולכך יש להוסיף את דלות המסמכים הקשורים בפעילות להב עד ספטמבר 2020. מנספח 7 לתשובת להב ניתן להתרשם כי החל מחודש ספטמבר 2020 ללהב הייתה מעורבות בניהול מערך השיווק של החברה, אך לא חזר לביצוע פעולות ניהול סדורות בחברה כפי שהיה לפני תחילת 2020 (ולא נעלמה מעיני המשמעות שלהב מנסה לייחס לאמור בהתכתבות בנספח 6 לתשובה). ניתן אפוא לסכם כי הייתה הפוגה בפעילות להב בחברה למן תחילת שנת 2020 ועד ספטמבר 2020, ולאחר מכן חזר לפעילות חלקית בחברה.
63. פעילות להב נמשכה עד סוף שנת 2020 תחילת שנת 2021 ובמקביל החלו להתעורר מחלוקות בין הצדדים. להב עצמו ציין כי בסמוך לדצמבר 2020, כלשונו: "אפשרתי ל[גוטמן] להוביל את הניהול היומיומי... אולם לאורך כל הדרך המשכתי לשמש כסמכות המקצועית הרלוונטית. על כן, לאחר חפיפה, העברתי ל[גוטמן] את ניהול מחלקת המכירות". עם זאת להב ציין כי לא זנח את זכותו לעבוד ממשרדי החברה אימתי שיחפוץ (סעיף 18 לתצהיר התשובה). בעקבות המחלוקת, החלו הצדדים לנהל משא ומתן על רקע רצונם להיפרד אך כנראה שלא הגיעו להסכמות וייתכן כי הדבר היה על רקע המחלוקות הכספיות, אם כי לא אטע מסמרות. בשלב מסוים, שניתן למקמו בתחילת 2022, להב החל להגביר נוכחותו במשרדי החברה, ובהמשך ביקש לגלות מעורבות בניהול החברה (ראו בין היתר נספח 19 לבקשה).
64. בהקשר לניסיון להב ליטול תפקידים ניהוליים, מקובלת עלי גישת גוטמן כי נטילת תפקידים ניהוליים בצורה שבוצעה על ידי להב, עשויה לגרום לפגיעה בתפקוד התקין החברה. זאת משום שהדבר נעשה לאחר תקופה בה להב לא היה מעורב בפעילות החברה ועיקר הניהול נעשה על ידי גוטמן, אשר ממילא היה מעורה יותר בניהול השוטף של החברה. עם זאת, ההליך הוגש לאחר שללהב הייתה נוכחות מסוימת בחברה משך מספר חודשים. כפי שיובהר בהמשך, המסקנה המתבקשת מהדברים הללו אינה צריכה להיות מניעת להב מלשוב וליטול חלק בפעילות החברה, תחת תנאים ומגבלות מסוימים.
65. במהלך החודשים שלפני הגשת הבקשה, התרחשו מספר אירועים חריגים, אשר גוטמן מבקש לבסס עליהם (כמו גם על ניסון להב ליטול תפקידי ניהול) את בקשתו להרחיק את להב ממשרדי החברה. לפני שאדון באותם אירועים, יוער כי הגם שחלק מן האירועים התרחש מספר חודשים לפני הגשת התביעה, הרי אין בכך ללמד על שיהוי, משום שמקובלת עליי טענת גוטמן כי הצטברות מספר גורמים יחד, ובכללם ניסיון להב להשתלב בניהול החברה, הם שהובילו להגשת הבקשה. אם כי, לנוכחות להב בחברה מספר חודשים לפני הגשת הבקשה, גם אם לא באופן קבוע, צריכה להיות משמעות מהותית בעיצוב הסעדים הזמניים..
66. הגם שהתרשמתי כי אכן אירעו מספר אירועים חריגים במשרדי החברה, שחלקם לא היו צריכים להתרחש, הרושם העולה כי גוטמן ניסה להעניק להם משמעויות חמורות הרבה מעבר למידה הראויה להם. נעיר כי להב ניסה מצדו לצבוע חלק מהאירועים בצבעים שנועדו להצניע את אשר התרחש.
בראשן של הטענות שמעלה גוטמן עומדת תקרית "מגרש השדים" מיום 31.1.2022, במהלכה התלווה ללהב אדם עם כלי עץ כשלהו בו הובערה קטורת במטרה לבצע "טיהור" בחברה. בניגוד להסבריו של להב בעדותו לפיהם המדובר באיש שיווק והדלקת הקטורת הייתה בנסיבות שונות מאלו הנטענות על ידי גוטמן, האמור במכתב ב"כ מיום 10.4.2022 (נספח 22 לבקשה) עשוי לתמוך בגרסת גוטמן. עם זאת, נראה כי אירוע זה הוצג בצורה שלילית החורגת ממדיו הטבעיים. די אם נפנה לרוח המשועשעת בה התייחסה לאירוע רעייתו של גוטמן (נספח 16 לבקשה).
הוא הדין ביחס ליתר האירועים (שהתרחשו בחודש ינואר 2022), ובכללם האירוע, לו להב לא מתכחש, בו ביקש מאחד העובדים להכין לו עמדת עבודה במשרדי החברה, ונוכח הערתו של העובד שעליו לקבלת אישור מגוטמן, אמר לו להב כי הוא עלול להיות מפוטר. הגם שאירוע זה התרחש וראוי היה שלא יתרחש, אינני סבור כי יש לייחס לו את החומרה לה מייעד גוטמן (ראו בעניין זה רוח הדברים העולה מסיכום שיחה עם עובד, נספח 187 לבקשה). הוא הדין ביחס ליתר האירועים המוזכרים בבקשה, כמו למשל הטענה כי להב פיזר כרטיסי "חיש גד", ואירועים נוספים שלחלקם אף לא הונחה תשתית מספקת, למשל הטענה כי להב פשפש בארונות והוציא מסמכים. בתמצית, אינני סבור כי האירועים אליהם מפנה גוטמן נושאים חומרה יתרה, שצריכים להוליך לאיסור גורף על הגעת להב למשרדי החברה. ניתן לאפשר ללהב להגיע למשרדי החברה, בכפוף לסייגים ולמגבלות מסוימות.
[במאמר מוסגר נזכיר כי לטענת להב באחת הפעמים שהגיע למשרד גוטמן כינה אותו שקרן בפני העובדים; גוטמן לא התכחש לכך; תקרית זו הוקלטה על ידי להב (נספח 2 לתשובה); האזנתי לשיחה ואסתפק בכך שאוזניי שמעו ויכוחים יותר ערים וסוערים משיחה זו].
67. יש לזכור כי להב הוא בעל מחצית ממניות החברה והוא גם דירקטור בחברה, עם כל המשתמע מכך, ועל כן לו ציפייה לגיטימית להשתתף בניהול החברה בפועל. הדבר אמור ביתר שאת, מקום שמדובר בחברה שנוסדה על ידי השניים ולשניהם – גוטמן ולהב – אינטרסים כלכליים ואחרים בחברה. לפיכך, הגם שלהב לא התייצב באופן סדיר במשרדי החברה, ובמשך תקופה ארוכה צומצמה עד למאוד מעורבותו בתפקידי ניהול, אין הדבר צריך להוביל להדרתו ממשרדי החברה וממעורבות בענייני החברה. יש אפוא לאפשר ללהב להגיע למשרדי החברה וליטול תפקידי ניהול אך זאת, תחת מגבלות מסוימות, שמטרתן למנוע זעזועים בניהול החברה השוטף, ובאופן שהמעורבות תהיה בהלימה עם מצב הדברים שהיה עובר לשנת 2020. לעמדתי, האיזון הראוי לא טמון בשאלה אם נוכחות להב במשרד החברה ובניהולה תגרום אי-נחת לגוטמן, אלא בשאלה אם הדבר יביא לפגיעה בחברה ובתפקודה. בנקודה זו, נדרשת אפוא מלאכת איזון עדינה ואשר תהיה כפופה לאפשרות שינוי עתידי ככל שיתברר כי נגרמת פגיעה בתפקוד החברה.
68. אכן, ייתכנו מקרים שעל אף ציפיותיו הלגיטימיות של בעל המניות בחברת "מעין שותפות", יהיה מוצדק שלא לאפשר מימוש אותן ציפיות. מקרים אופייניים לכך יהיו כאשר עסקינן בהתנהלות פסולה, כגון מעילה בכספים או ניהול מיזם המתחרה בחברה (עניין אדלר, פסקה 68). מצב דברים זה, לא הולם את נסיבות המקרה שלפנינו. נזכיר כי על פי המסד העובדתי הלכאורי, ענייניה של החברה נוהלו בעיקר על ידי גוטמן ולא על ידי להב, אשר היה מופקד על תחום מוגדר ומצומצם של פעילות החברה. אמנם, גוטמן טען להתנהלות נפסדת של להב, שמצאה ביטוי במספר מקרים, אך גם אם קיים גרעין של אמת בטענות אלו, נראה כי גם כאן להב העצים את האירועים ונפח בהם חומרה יתרה.
אשר לפניית להב לבנק לאומי לשם שינוי זכויות החתימה באופן שיכללו את שניהם (ראו נספח 13 לבקשה; נספח 8 לתגובה) – הגם שהיה נכון כי להב יימנע מפניה זו ולפחות יידע את גוטמן מראש על פנייתו, אינני רואה עין בעין את החומרה היתרה לה מנסה גוטמן לייחס למעשה (ועל חשדנות בתקופת משבר הערנו מקודם) . הוא הדין גם ביחס להודעת המוסד הפיננסי Moneynetint מיום 5.5.2022, שבבקשה נטען שלא הוברר פשרה עד תום (סעיף 24 לבקשה, נספח 14), אשר בה נאמר כי להב הוסף כאחד מ ה- Compliance officers. ערפל גם נותר ביחס לטענות בדבר מעורבות להב בחקירה פלילית. לא הונחה בבקשה תשתית מספקת לגבי אותה חקירה, מה מעורבות להב במסגרתה, וכיצד נוכחות להב בחברה עשויה לפגוע בחברה. נזכיר את טענת להב לפיה הוא אכן נחקר אך הדבר ביחס ללקוח גדול של החברה.
העצמה ניכרת גם ביחס לטענת גוטמן בדבר פרסומים שמפרסם להב ברשתות החברתיות, זאת מקום שמה שהוצג הוא פרסום אחד באינסטגרם (נספח 10 לבקשה) בו העלה להב תמונה פנדה (החיה) ולידה הכיתוב "GOOD BYE". להב הסביר כי הפרסום היה על רקע הרושם כי הצדדים מגיעים להסכם לגבי מכירת החברה. מכאן, שאין מקום לסעד שימנע מלהב לפרסם על החברה (סעד שלא נעתרתי לו בצו הארעי).
אשר למשיכת הדיבידנד – בשנת 2021 להב פנה לגוטמן בבקשה למשוך דיבידנד בסכום של 7 מיליון שקלים, וחולק דיבידנד בסכום זה (במקביל גם לגוטמן). להב טען בפני גוטמן כי הוא מבקש לרכוש דירה להוריו, אך בסופו של יום הסכום לא נוצל למטרה עליה הצהיר להב. הגם שעולה פער בין הצהרת להב כלפי גוטמן לגבי מטרת הדיבידנד (נספח 10 לבקשה), לבין הניצול בפועל של הסכום (עמ' 25, ש' 35), יש לזכור כי דיבידנד נמשך על ידי שני בעלי המניות; וחשוב מכך – בידי גוטמן האפשרות למנוע תקריות מעין אלו בעתיד (וראו בהקשר זה דברי גוטמן בעמ' 21, ש' 15). הוא הדין ביחס לטענות גוטמן כי בעבר להב גרם לסיבוך החברה בהלוואה שלא הוחזרה. בהקשר לעניין זה יש לזכור כי ניתן להניח כי הלוואה זו ניתנה על דעת גוטמן, גם אם מי שיזם אותה היה להב. כך נזכיר עוד כי המדובר באירועים שלא התרחשו סמוך להגשת הבקשה אלא בעבר, וחלקן אף בתקופה בה לטענת גוטמן להב היה מנותק מהחברה.
במבט כללי יותר, אינני סבור כי פעולות אלה ויתר הנושאים אליהם מפנה גוטמן (בין היתר נושא רכישת הרכב), הן חריגות בעצימות כזו שתצדיק הרחקת להב לחלוטין מנוכחות פיזית במשרדי החברה ומנטילת חלק בניהול.
נעייר לסיום, כי מעמדו הניהולי של גוטמן בחברה עולה בהרבה על זה של להב, וכיום גוטמן הוא נותן הטון בניהול ענייניה השוטפים של החברה. כמו כן, יש לזכור כי החברה מתנהלת בצלו של ההליך המשפטי. ניתן אפוא לאפשר נוכחות "מדודה" של להב מבלי לגרום לזעזועים בחברה.
69. גוטמן מבקש ללמוד גזירה שווה ממספר החלטות. ב"כ גוטמן מפנה להחלטה שניתנה בת"א (מחוזי מרכז) 29438-02-21 י.א.י סימפל בע"מ נ' קליבר 5.56 ציוד לחייל בע"מ (1.7.2021)), בגדרה ניתן צו זמני שהורה למנהלה הכללי של החברה, שהיה גם בעל מניות בה, לחדול לכהן בתפקידו, ולהימנע מכל מעורבות בפעילות וניהול החברה וכן מכל גישה פיזית לחנות ולאתרי החברה. עיון בהחלטה מלמד כי הנסיבות שהביאו לתוצאה היו שונות באופן ניכר מאלו שנדונות לפנינו. שם דובר במי שהשפעתו על ניהול ענייני החברה הייתה רבה והוא ביצע פעולות שפגעו בלבת פעילות החברה. בין היתר תואר כי אותו מנהל נמנע מהזמנת מוצרים נחוצים לפעילות החברה, לא ביצע הפקדות יומיות של פדיון המכירה לחשבון החברה. חשוב מכך, לסעד שניתן על ידי בית המשפט שם, קדם צעד חריג נוסף – מינוי מנהל מיוחד (שאף הוחלף באחר) ואף קדמו לכך שלושה הסדרים שנערכו בבית המשפט, שנועדו להסדרת פעילות החברה. רק לאחר שבית המשפט עשה מאמצים ניכרים לשמירה על תפקוד החברה, ומשהיה חשש לפגיעה בפעילות החברה ניתן הסעד האמור. אין גם ללמוד גזירה שווה מההחלטה שניתנה בת"א (מחוזי מרכז) 54473-12-17 בן לולו נ' אדרי (16.7.2018), שם דובר בנסיבות חמורות של מי שטען לבעלות במניות (והייתה מחלוקת על כך), אשר הגיע למקום העסק בליווי עבריין. השניים גירשו לקוח שהיה במהלך הזמנה וכלאו והכו את אחד העובדים. כמו כן, לא ניתן ללמוד מהתוצאה בבש"א 1796/07 עדין מערכות שתלים בע"מ נ' "ישיאל" הנדסה ופיתוח בע"מ (20.5.2007), שם דובר "בהתנהגות כוחנית" שלוותה בחתימה על חוזים בשם החברה בחריגה מהסמכות שניתנה והיוותה "סכנה ליציבותה העסקית ולניהולה השוטף של החברה". המקרה שלפנינו רחוק ממצב דברים זה.
70. וזאת יש לומר – להב וגוטמן ייסדו את החברה והיו שותפים במניותיה למן תחילת דרכה של החברה. בחירתם שלהם הייתה להיות שותפים, הם ייסדו יחד את החברה והתנהלו כפי שהתנהלו משך השנים. החיים צופנים שינויים והפתעות וייתכן כי עם הזמן יחולו שינויים, בין היתר אצל השותפים, אך אין לשכוח את נקודת המוצא לפיה השותפים בחרו לפעול בשיתוף מן ההתחלה. אכן, היחסים בין הצדדים, שלא בכדי מוגדרים "מעין שותפים", לא חייבים להימשך לעד ואין המדובר ב״חתונה קתולית״, אך משהצדדים התנהלו כפי שהתנהלו משך שנים, ניתן לצפות שבתקופת המשבר – למן תחילתו ועד למוצאו, יהיה אשר יהיה, ימשיכו להתנהל תוך שיתוף פעולה כדי לשמור על תפקודה התקין של החברה. במידה מסוימת, ניסיונו של גוטמן למנוע מלהב להגיע למשרד החברה ולהיות מעורב בניהולה, נועד לאפשר לו מרחב פעולה בניהול החברה ללא המשקולת הנובעת מקיומו של שותף. גם אם על פני הדברים מאחורי רצון זה לא מסתתר חשד למעשה נפסד – הרי הרצון האמור מתעלם מקיומו של שותף אשר לו 50% מהון המניות בחברה ואשר בעבר היה מופקד על ניהול חלק מפעילות החברה, על המשתמע מכך. היה זה גוטמן אשר בבקשתו טען כי עוד בצעדיה הראשונים של החברה הבחין בכך שלהב איננו שותף יציב (זאת לדבריו), שנהג להיעלם מהפעילות בחברה למשך שבועות (סעיפים 11-10 לבקשה), אם כך מצב הדברים, מדוע על בית המשפט לאסור כעת מלהב ליטול חלק בפעילות החברה? יתרה מכך, להב הוא דירקטור בחברה, והרחקתו ממשרדי החברה ומניעת כל תפקיד ניהולי שוטף, לא תביא לפתרון כל הקשיים שעלולים להתעורר בתקופת המשבר. הדבר מביא אותי לנקודה הבאה.
71. ב"כ גוטמן מתריעים מפני מספר נושאים בוערים שקיים צורך קריטי לטפל בהם, ואשר לטענתם להב מסכל את ביצועם בהיותו דירקטור בחברה. בפרט, על הפרק עומדת סוגיית החתימה על הדוחות הכספיים של החברה, שלהב נמנע מלחתום עליהם בכובעו כדירקטור, בטענה כי הוא זקוק למספר נתונים כדי לוודא שאכן הדוחות משקפים את הנתונים הכספיים לאושרן. אין לכחד, המשך מצב הדברים כפי שקיים כיום, עלול לפגוע בחברה ולהסב לה נזקים. בשלב זה אינני נוקט עמדה באשר לסיבות שגרמו למצב הקיים, זאת משום שלא נתבקש סעד אופרטיבי בעניינים אלו והטענות בעניין לא מוצו. לעניין הבקשה לסעד זמני שעומדת כעת על הפרק, השאלה אם להב יורשה להיכנס למשרדי החברה וליטול חלק מצומצם בניהולה, לא קשורה באופן ישיר בסוגיית החתימה על הדוחות הכספיים. אין אלא לקוות כי הצדדים ימצאו את הדרך לטפל בקשיים העומדים על הפרק לטובת החברה, ולמותר לציין כי ככל שהצדדים לא ישכילו לעשות כן בעצמם פתוחה הדרך לנקוט בהליכים מתאימים, ובית המשפט ישקול מתן סעדים ממגוון הסעדים הרחבים שנתונים לו, לאחר בירור הטעון בירור.
סיכום
72. התוצאה המתבקשת של הליך זה נגזרת מאיזון בין השיקולים השונים שעומדים על הפרק ואיזון שכזה מוליך למסקנה שיש לערוך מספר שינויים והתאמות בצו שניתן (מעבר לצמצום הצו שנעשה בישיבת יום 16.6.2022). לטעמי האיזון אמור להתבסס על מידה של הלימה, אם כי לא בהכרח מלאה, למידת מעורבות להב בחברה לפני תחילת הסכסוך ביניהם ולפני התקופה בה צמצם עד מאוד את פעילותו בחברה, קרי לפני 2020. הדברים מובילים אותי למסקנה שיש לבטל את האיסור על כניסת להב למשרדי החברה ולאפשר לו כניסה למשרדי החברה תחת מגבלות מסוימות; וכן לאפשר השתלבותו בניהול החברה, באופן מובנה, מדורג ומדוד, בצורה שלא תפגע בתפקוד החברה ולא תגרום זעזעים חריפים בחברה.
73. נוסף לכך, יש לתת ביטוי לעובדה כי החברה מתנהלת תחת מחלוקת בין השותפים, וגוטמן בעל נגישות גבוהה יותר למידע מאשר להב. בהקשר זה נזכיר כי בישיבת יום 16.6.2022 הוסכם בין הצדדים כי "החברה תעביר לנתבע מידע מלא לגבי פעילותה הכספית והעסקית מיד לאחר פנייתו של [להב]. פנייתו של [להב] לצורך קבלת מידע מהחברה תועבר לבאת כוח החברה עו"ד אביסדריס שתעבירה בתורה לגורמים המוסמכים בחברה". בעקבות טענות לאי קיום ההחלטה, הגיש להב בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אך בישיבת יום 3.8.2022, ובמסגרת המאמצים להעביר ללהב נתונים לקידום המשא ומתן בין הצדדים, הוסכם כי יימסרו ללהב נתונים רבים מאוד, שכוללים מידע פיננסי ותפעולי על החברה. כמו כן נקבע מנגנון סדור ומפורט להעברת המידע. מהדיון שהתקיים ביום 11.9.2022 וכן מסיכומי להב עולה כי מהמסמכים הועברו ללהב, ובכך יש מענה לסוגיית השקיפות שעשויה להעיב על התנהלות הצדדים.
התוצאה
74. הבקשה להוספת ראיה ולזימון עדים – הבקשה נדחית.
75. הבקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות ולאיסור פרסום – הבקשה נדחית. פועל יוצא מכך, שהחלטתי מיום 2.6.2022 בדבר איסור הפרסום החלקי מבוטלת ואין מניעה מפרסום ההליך.
76. הבקשה לסעדים זמניים – התוצאה היא כלהלן:
76.1 צו המניעה שניתן ביום 2.6.2022, כפי שסויג בהחלטה מיום 16.6.2022 ימשיך לעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת.
76.2 אני מסייג את האיסור לכניסת להב למשרדי החברה, ומתיר לו להיכנס למשרדי החברה בשעות פעילות החברה בלבד. בשהותו במשרדי החברה נאסר על להב להטריד מי מעובדי החברה או להפריע למהלך העבודה התקין בחברה. מובהר כי אין איסור ליצירת קשר בין להב לגוטמן ובלבד שהקשר יעסוק בניהול החברה, או בדרכים למציאת פתרונות למחלוקות בין הצדדים, או לכל מטרה אחרת, בתנאי שהשיח יהיה מכבד וענייני.
76.3 כנגזרת מקביעתי העקרונית כי ניתן לאפשר ללהב להשתלב במערך הניהול של החברה במידה, בתנאים ובסייגים שייקבעו, הנני מחליט כלהלן:
76.3.1 הנני מורה לגוטמן להכין עד ליום 10.11.2022 מסמך קצר שיכלול הצעה להגדרת סמכויות ברורות במסגרת פעילות מערך השיווק של החברה, אותן ניתן להעביר ללהב. המסמך יפרט את הנושאים עליהם יהיה מופקד להב; הלקוחות והספקים בהם יטפל; העובדים שיהיו כפופים לו; ונושאים נוספים שנדרשים לצורך ביצוע הסמכויות. כמו כן המסמך יכלול מנגנון דיווח שוטף.
76.3.2 המסמך יועבר על ידי גוטמן ללהב, אשר נדרש להעיר את הערותיו לגבי המסמך במישרין לגוטמן עד ליום 30.11.2022.
76.3.3 עד ליום 10.12.2022, יגיש גוטמן לבית המשפט מסמך בו ירכז את המתווה שהכין והערותיו של להב, ככל שישנן. כמובן שאין כל מניעה להגשת מסמך מוסכם על השניים.
76.3.4 לאחר הגשת המסמך לבית המשפט ובכפוף לאמור בו תינתן החלטה משלימה.
76.3.5 למען הסר ספק, המסמך שיוחלף בין הצדדים והמסמך שיוגש לבית המשפט, לא יכללו טיעון משפטי או עובדתי, אלא רק תיאור התפקיד והסמכויות.
אני רואה לשוב ולהדגיש כי ככל שהצדדים לא ימצאו את דרך המלך לניהול שיח ביניהם לטובת ענייני החברה, או ככל שתהיה הפרה של המסגרת שנקבעה בהחלטה זו, הרי שעריו של בית המשפט פתוחים ומלאי הסעדים הזמניים שניתן לתת – נשמר גם נשמר. אזכיר לצדדים את העובדה אותה הם נוטים מדי פעם לשכוח: המדובר בחברה בבעלותם שלהם; הצלחתה הצלחתם; ותשואותיה – שלהם.
77. הוצאות – לאחר ששקלתי בדבר, ובשים לב לתוצאה, אינני רואה לפסוק הוצאות בבקשות, אלא להותיר את הדיון בשאלת ההוצאות לסוף ההליך.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"ג, 18 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.