12. בתגובה ובסיכומים שהגישו, ב"כ החברה מצדדים במתן צו איסור פרסום, ומעלים טעמים שעיקרם: הגנה על סודות מסחריים של החברה ובכלל זה קניינה הרוחני; מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו של להב וכן בפרטיותם של עובדי החברה; ופגיעה במוניטין של החברה. להב לא הגיש תגובה לבקשה ולא התייחס בסיכומיו לבקשה לאיסור פרסום.
הכרעה
13. דין הבקשה לאיסור פרסום להידחות. נקודת המוצא היא כי ההליך המשפטי הוא פומבי. עיקרון זה מעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). עם זאת, סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט קובע רשימה סגורה של עילות מכוחן "רשאי בית המשפט לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך", זאת בהתקיים אחת החלופות המנויות, שאחת מהן נועדה "לשם הגנה על סוד מסחרי" – וזו העילה הרלוונטית לענייננו. בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), הוגדר סוד מסחרי כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" (ראו והשוו: רע"א 9321/17 מדינת ישראל- משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים נ'Nobel Energy Mediterranean Ltd (17.12.2017)). לשם ביסוס טענה לסוד מסחרי לא די באמירות כללית ויש להצביע על נתונים ייחודים שמלמדים כי אכן מידע כלשהו הוא בגדר סוד מסחרי (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ (3.1.2021)). הפירוט הנדרש הוא לגבי העובדה כי מסמך מכיל לאור אופיו מידע עסקי של החברה, ולגבי התנאים האחרים המנויים בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות.
14. הנטען בבקשת גוטמן לאיסור פרסום מלמד כי החשש העיקרי הוא חשש עתידי לחשיפת סודות מסחריים. לשיטת גוטמן "במהלך הדיון בתביעה ... תידרש חשיפתם של מסמכים מהותיים ורגישים הקשורים בחברה, באופן פעילותה המסחרית ובסודותיה המסחריים" (סעיף 9 לבקשה לאיסור פרסום). ספק אם סודותיה המסחריים של החברה, יעמדו במוקד הדיון, בהינתן אופי המחלוקת בין הצדדים והטענות שמועלות בגדר ההליך. העיקר, אם המדובר בחשש עתידי, אין מקום לקבוע כבר עתה כי ההליך יתנהל בהסתר מעיני הציבור. חלף פרישת איסור פרסום על כלל ההליך, הדרך הראויה יותר היא למקד את הבקשה במסמכים ספציפיים, שיוגשו בעתיד, אם יוגשו, שלגביהם תועלה הטענה שחשיפתם עלולה לפגוע בסוד מסחרי. או אז, יהא ניתן לדון באופן ממוקד באיסור פרסום כללי או חלקי תוך עריכת בחינה אם נקודת האיזון שנקבעה עומדת בתוקפה (ע"א 4244/12 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' ברכה (19.2.2014)).