7. ביום 3.8.2022 התקיים דיון נוסף, ולאחר דיון בלתי פורמלי, הגיעו הצדדים להסכמות נוספות. ההסכמות כללו מנגנון מפורט מאוד ותחום בסד זמנים נוקשה להעברת מידע, נתונים ומסמכים על ידי החברה ללהב, בין השאר בעניינים אלו: הכנסות והוצאות החברה; הנהלת חשבונות, תוך התייחסות למידע נקודתי שנדרש; מידע בענייני מיסוי; ארנקי קרפטו; העסקת עובדים, שינוים במצבת העובדים ונתוני שכר; מידע על נותני שירותים; שכר ששולם לספקים; וכן נתונים באשר לפרויקטים הטכנולוגיים בהם עוסקת החברה. כן כללו ההסכמות מתן גישה ללהב למערכת הנהלת החשבונות של החברה ואף מענה על מספר שאלות נקודתיות בעניינים פיננסיים, מיסויים ואחרים שלהב ביקש לבררן.
8. ניסיונות רבים נעשו וזמן רב הוקדש על ידי בית המשפט כדי להביא את הצדדים לניהול משא ומתן לצורך גיבוש מתווה מוסכם להיפרדות, שכן נדמה היה כי משהצדדים סימנו את היעד, יהיה זה אך מתבקש לשבת ולנהל משא ומתן לגבי הדרך. לזאת יש להוסיף כי לפני הגשת התובענה בתיק זה, הצדדים ניהלו משא ומתן, שהרושם שעולה כי היה רציני וממוקד שבמסגרתו אף הוחלפו טיוטות מגובשות.
9. למרבה הצער חרף כל המאמצים ובכלל זה הליכי הגישור – שנעשו לפני תחילת ההליך ותוך כדי ההליך – הצדדים חזרו לאולם בית המשפט וביקשו להכריע בבקשה. ביום 11.9.2022 התקיים דיון בבקשה במהלכו נחקרו המצהירים והצדדים הגישו סיכומים. כעת יש להכריע בבקשות שעומדות על הפרק.
דיון והכרעה
10. נקדים וציין כי בד בבד עם הבקשה למתן סעדים זמניים, ביקש גוטמן ליתן צו איסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות (להלן: הבקשה לאיסור פרסום). בהחלטתי מיום 2.6.2022 קבעתי כי בשלב הראשון ייאסר פרסום כל פרט של ההליך, למעט עצם קיומו של הליך בין גוטמן ללהב בקשר לחברה. כמו כן קבעתי כי דיון בבקשה לאיסור פרסום יתקיים בד בבד עם הדיון בבקשה לסעדים זמניים. נוסף לבקשה לאיסור פרסום, על הפרק גם בקשת גוטמן לצרף ראיה נוספת ולזמן עדים, אשר הוגשה לאחר תום הדיון בבקשה.
לפני שנדון בבקשה לסעדים זמניים, יש צורך להכריע בבקשות אלו.
הבקשה לאיסור פרסום
עמדת הצדדים
11. בקשתו של גוטמן לאיסור פרסום נומקה בשלוש עילות עיקריות: הראשונה, חשש לפגיעה בסודות מסחריים של החברה. לטענת גוטמן במהלך הדיון תידרש חשיפתם של מסמכים מהותיים ורגישים הקשורים בחברה, באופן פעילותה המסחרית ובסודותיה העסקיים. גוטמן גם הפנה למספר מסמכים שצורפו לכתב התביעה שיש בהם לפי הנטען משום "סוד מסחרי" שחשיפתו תפגע בחברה. העילה השנייה – החשש לפגיעה בפרטיותם של העובדים. על פי הנטען עשויים להיחשף נתוני שכר ותנאי העסקה של העובדים ובכללם אחד המועסק על ידי להב בתור נהג/איש-מכירות. העילה השלישית נעוצה בחשש לחשיפת נתונים אישיים על להב שעלולים לפגוע בו ומכאן גם לפגוע בחברה בהיותה מזוהה עמו בתור אחד המייסדים. גוטמן טוען כי אל מול העילות שמאפשרות קיום הדיון בדלתיים סגורות, ובמסגרת האיזון הנורמטיבי הנדרש, אין בנמצא שיקולי נגד שמצדיקים לבכר את פומביות הדיון. בהקשר לכך הופניתי למאפייניה של החברה, שאינה חברה ציבורית אלא חברת מעטים, לנזק הכבד שעל פי הנטען ייגרם לחברה בהינתן העובדה כי היא פועלת בשוק תחרותי, וכן לפגיעה בשמה הטוב ובתדמיתה.