20. בבקשה נטען כי המדובר בראיות "משמעותית ורלוונטית ביותר" שיש בהן לשפוך אור על סוגיות מהותיות המצויות בליבת המחלוקת. נטען כי יש בראיות כדי להוכיח כי להב מסר גרסה כוזבת ביחס להעסקת העובד, כי העסקתו הייתה כסות למשיכת כספים מהחברה משום שהועסק למטרות שאינן קשורות בחברה, וכי התנהגות להב מסבה נזק לחברה ולגוטמן. כמו כן, נטען כי הראיות באות לשפוך אור על מצבו הנפשי של להב ומצבי רוחו המשתנים. גוטמן טוען אפוא כי מתקיימים התנאים שמאפשרים צירוף הראיה וזימון העדים בשלב זה.
21. החברה מבקשת לא לנקוט עמדה לגבי בקשה זו. להב מתנגד לבקשה. לטענתו, דבר קיומו של העובד היה ידוע לגוטמן ואין המדובר בעניין שבגילויו היה משום חידוש. כן נטען כי הראיות שגוטמן מבקש לצרף אינן רלוונטיות כלל למחלוקת, וכי גם גוטמן נהג באופן דומה עם נהגו שהוגדר "אב בית". אשר לטענה כי הראיות נועדו להוכיח מצבי רוחו המשתנים של להב, זה האחרון לא חוסך טענות לגבי התנהלותו והתנהגותו של גוטמן בהקשרים שונים ומפליג אל מחוזות רחוקים. להב הוסיף וטען כי הבקשה נועדה אך כדי לעכב את מתן ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים תוך גרימת נזקים לו ולחברה. לבסוף, להב טוען כי אם בית המשפט ייעתר לבקשה כי אז יש להתיר לו להגיש ראיות מטעמו.
הכרעה
22. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות. בהקשר להגשת ראיה נוספת בשלב בירור ההליך העיקרי, ניתן במקרים חריגים לסטות מסדרי הדין המחייבים בעל הדין להגיש את ראיותיו לבית המשפט "בחבילה אחת" ולהתיר לו הגשת ראיה בשלב מאוחר יותר תוך סטייה מסדרי הדין (רע"א 6840/21 גלבוע נ' המרכז הרפואי מאיר, פסקה 6 (20.10.2021) (להלן: עניין גלבוע)). בבוא בית המשפט לבחון אפשרות זו, עליו לתת את דעתו לשיקולים שונים, ובכללם: השלב בו מצוי ההליך; אופי הראיה הנוספת ומידת תרומתה לגילוי האמת; והמועד בו ידע המבקש, או היה עליו לדעת, על קיומה של הראיה הנוספת (ראו: רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל (30.8.2022); רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני, פסקה 15 (21.2.2022); עניין גלבוע). אמנם, השיקולים האמורים נקבעו ביחס לשלב הראיות בהליך העיקרי, אך אין כל קושי לאמצם בשינויים המחויבים ובגמישות הנדרשת ממאפייניו של ההליך הזמני: בין השאר מסגרת הזמנים הקצרה בה יש להכריע בבקשה; העובדה כי הקביעות העובדתיות הנן לכאוריות ולא סופיות; והאפשרות להידרש לעתים לראיות לא קבילות.