מעבר לכך, הוסיף והעיד דוידסון כי הגם חוסר שיתוף הפעולה מצד גבריאלוב הצליחה עננה ליצר הצלחות והכנסות לגבריאלוב: "עבודה כמו"ל היא לא עבודה עם היוצר. העבודה כמו"ל היא בעיקר, במיוחד ביוצר שיוצר מעט, היא מול היצירות שלו, וזה לא משנה איך מיקי מתנהג. כל מה שעשינו עם היצירות הצלחנו. הגדלנו מאוד מאוד את ההכנסות. עשינו המון המון פעולות של סינכרוניזציה מול הרבה גופים, נתנו הרבה מאוד רישיונות שימוש בתמורה להרבה מאוד כספים, מאות אלפי שקלים זרמו לכיסו... והגדילו כמו שכבר אמרתי את ההכנסות משידור וביצוע פומבי במאות אחוזים..." (ראו עדות דוידסון, בעמ' 505).
עוד העיד דוידסון כי חלק מפעולותיה של עננה נעשו באמצעות עובדים שכירים וספקי חוץ, כגון משרד יחסי ציבור (ראו עדות דוידסון, בעמ' 418).
74. דברים אלו גם קיבלו תמיכה וחיזוק בעדותו של מר ירון כהן (להלן: "מר כהן"), בעל משרד ליחסי ציבור, אותו העסיקה עננה, כדי לקדם את עניינו של גבריאלוב (ואמנים אחרים). לדבריו הוא סיפק לגבריאלוב שירות צמוד וקידם את יצירותיו (ראו עדות מר כהן, בעמ' 263, 278 ו-282). עוד העיד בהקשר זה מר כהן על מעורבותו הפעילה של יניב בכל הקשור לגבריאלוב: "...יניב היה מאוד מעורב, מאוד, מאוד מעורב. יש פה וזה מפתיע אותי כמה, כי לא בכל פרויקט הוא ככה מעורב" (ראו עדות מר כהן, בעמ' 263-264),
וכן: "... יניב לא הרפה ממני, באמת עם יד על הלב, אני לא זוכר חוץ מאולי עוד הרכב אחד או עוד פרויקט אחד שאני עושה בעננה, אני עובד המון שנים בתחום, אני לא זוכר את יניב כל כך מנסה לעבור דרך ולשאול אותי ולהגיע איתי בפינג פונגים של דווקא ניהול אומנותי ושל דברים שיותר מתקשרים להופעה שלו" (ראו עדות מר כהן, בעמ' 266).
וכן: "... כמות תשומת הלב של דוידסון במקרה הספציפי הזה של יניב דוידסון, היתה על גבול הבלתי נסבלת מבחינתי. הוא התערב בכל דבר" (ראו עדות מר כהן, בעמ' 342-343).
עוד ציין, כי "חצי מהעבודה שלי לא מתועדת בכלל במיילים", וכי "היו המון, המון פניות טלפוניות שמהרגע להרגע שגם לא נמצאות פה, שאי אפשר את הכל לרשום" (ראו עדות ירון כהן, בעמ' 295-296).
--- סוף עמוד 39 ---
דברים אלו עולים בקנה אחד גם עם דברי מומחה התובעים, מר קיינז, שהעיד כי שיחת טלפון אחת שמבצע מו"ל יכולה להיות הרבה יותר יעילה מהרבה פעולות אחרות (ראו עדות קיינז, בעמ' 102).
75. זאת ועוד, במסגרת מסכת הראיות שהוצגה בפניי פירטה עננה שורה של פעולות ספציפיות שהיא נקטה בהם במסגרת הסכם המו"לות ואשר גובו בחלקם במסמכים רבים. כפי שיפורט להלן, גם בחינת המסמכים והעדויות בהתייחס לפעולות ספציפיות שטענה עננה כי עשתה (בשונה מאופן הפעולה כפי שפורט לעיל) מוביל למסקנה כי גבריאלוב לא עמד בנטל הכבד בו היה צריך לעמוד להוכיח כי עננה לא עמדה בחיובי ההשתדלות להם התחייבה כדי לקדם ענייניו.