בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
עש"א 54855-01-21 טנוס נ' רשם הפטנטים
20 נובמבר 2022
לפני כבוד השופטת תמר אברהמי
מערער
אדוארד טנוס
ע"י ב"כ עו"ד אבתיסאם טנוס
נגד
משיב
רשם הפטנטים
ע"י ב"כ עו"ד גינת אריאל קצ'קו
[פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי]
פסק דין
1. לפני ערעור על החלטת כב' סגנית רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר, גב' ז'קלין ברכה ("סגנית הרשם") מיום 13.12.2020, לדחות השגה של המערער על החלטה לסרב בקשת פטנט.
רקע
2. בקשת פטנט מספר 256053 ("בקשת הפטנט" או "הבקשה") הוגשה ע"י המערער ביום 3.12.2017 בצירוף בקשה לבחינה על אתר.
שם האמצאה מושא הבקשה: "זווית אנרגטית ומסה שלילית" ("Energy Angle and Negative Mass"), ודברי ההסבר פותחים בדברים הבאים:
"בפטנט זה אני מביא תיאוריה פיזיקאלית חדשה אשר תתייחס להרבה תחומים בפיזיקה המודרנית ובפרט לתורת היחסות הכללית ופיסיקה קוונטית ועוד. בחלק זה היא נותנת מענה מסודר ומובן באופן מדעי ומתמטי לתורת היחסות הפרטית והופכת אותה לאינווריאנטית במובן הרחב יותר" (רש-2).
הערה: ההפניות בפסק דין זה למוצגים הן אל תיק מוצגי המערער (מע/_) או אל תיק מוצגי המשיב (רש-_). הפניות לעמודים ושורות הן הפניות לפרוטוקול הדיון שהתקיים בערעור. הכל – אלא אם מצוין או משתמע אחרת.
3. בעקבות הודעות ליקויים ובפרט הודעה מיום 10.4.2018 (רש-5), הוגשה ביום 25.6.2018 בקשת פטנט מתוקנת. בפתח מסמך זה נכתב:
"תחום האמצאה: האמצאה הנוכחית מהווה מודל של גוף בפיסיקה, שנמצא בתנועה קבועה במרחב (במהירויות גבוהות, הקרובות למהירות האור), ובאופן יותר ספציפי, האמצאה מהווה מודל של גוף בעל מהירות השווה למהירות האור במרחב הזמן, בעל זווית אנרגטית ומסה שלילית. כמו כן, האמצאה הנוכחית מהווה שיטה לייצור מסה שלילית, שיטה חישובית ליחסיות של המהירות, ושיטה לחישוב אנרגיה ותנע בנגוד לידוע כיום בפיזיקה הקלאסית והמודרנית" (רש-6).
4. בהודעה מיום 28.8.2018 מאת רשות הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר ("רשות הפטנטים" או "הרשות") צוין, כי בבקשת הפטנט נמצאו ליקויים וכי האמצאה אינה כשירה לפטנט. המערער שלח תשובה להודעה זו; הרשות שלחה הודעה לפני סירוב; התקיימה פגישה בין בוחנים לבין המבקש-המערער; ונשלחה למערער הודעה בעקבות הפגישה (20.12.2018, רש-10). המערער שלח מסמך נוסף בחודש ספטמבר 2019 (מע/4) ובסופו של דבר, במכתב מיום 23.1.2020 הודע למערער על סירוב בקשת הפטנט (מע/5).
5. בעקבות כך ביקש המערער להעלות את טיעוניו לפני הרשם.
המערער הגיש טיעונים בכתב והשלים את הטיעון בעקבות החלטה קונקרטית (מיום 15.6.2020). ביום 16.7.2020 התקיים דיון לפני סגנית הרשם, ולאחריו הגיש המערער השלמת טיעונים נוספת (ביום 16.8.2020).
6. ביום 13.12.2020 ניתנה החלטת סגנית הרשם בה נדחתה הבקשה לרישום הפטנט.
החלטת סגנית הרשם
7. להלן עיקרים מתוך החלטת סגנית הרשם (בחלק זה יכונה המערער "המבקש", כפי תוארו ברשות הפטנטים):
א. ההצעה אותה כלל המבקש בבקשה המקורית היא הצעה תיאורטית שאינה ניתנת לביצוע. יוער כי הסגנית בחנה הצעה זו למרות שהיא נמחקה בבקשה המתוקנת (לטענת המבקש, בשל דרישת בוחן הפטנטים; הסגנית סברה כי דרישת הבוחן לא הובנה כראוי).
ב. המבקש מציע לערוך ניסוי בו מופרדים אטומי המימן לאלקטרונים ולפרוטונים, להאיץ כל אחד מהם למהירות הגבוהה ממהירות האור ולאחר מכן לחבר את החלקיקים המופרדים מחדש לצורך קבלת אטומי מימן בעלי מסה שלילית. המבקש לא הסביר כיצד ניתן לחבר בחזרה את האלקטרונים והפרוטונים כשהם בעלי מסה שלילית. האצת אלקטרונים למהירויות הקרובות למהירות האור לא הביאה מעולם למסה שלילית. מעולם לא נעשה ניסוי כמוצע. מן האמור עולה כי האמצאה אינה מועילה בשל פערי ידע שאינם מאפשרים את יישומה.
ג. האמצאה נוגדת את התיאוריות המדעיות הידועות. על פי התיאוריה של המבקש מסה של גוף שמהירותו מגיעה למהירות השואפת למהירות האור מתאפסת, בעוד לפי התיאוריה של איינשטיין, המסה של גוף המגיע למהירות האור תגדל.
ד. גם הממצאים האמפיריים המדווחים בספרות מנוגדים לתיאוריה של המבקש. על פי המודל שפיתח המבקש, אם תוקנה לגוף אנרגיה בשיעור של 2mc2 הגוף יגיע למסה שלילית. בפועל, נעשים ניסויים במאיצי חלקיקים אשר מדווחים בספרות המקצועית, שבהם חלקיקים מגיעים לאנרגיות הגבוהות מ-2mc2 וגבוהות מהרף אשר על פי התיאוריה של המבקש אמור היה להביא את האלקטרון למסה שלילית. ברם, תופעה שכזו לא דווחה. הדברים הובאו לפני המבקש ותשובתו לא נתנה לכך מענה הולם. התאוריה מנוגדת לא רק לחוקים הידועים לנו כיום, אלא גם לניסויים האמפיריים שנערכו ופורסמו.
ה. תיאוריה פיזיקלית אינה ניתנת כשלעצמה להגנה באמצעות פטנט, אלא רק יישום של התאוריה. האמצאה מתייחסת לתיאוריה פיזיקלית אשר אם תוכח כנכונה תהיה ניתנת ליישום בתחומים טכנולוגיים שונים. בקשת הפטנט מתארת בעיקרה מודל תאורטי מופשט, אשר מעצם טיבו אינו כולל ביטוי של תכונות פיזיות המתארות אופי מוצר או תהליך. היא אינה מתארת תהליך טכנולוגי מוחשי. כאשר מדובר בתיאוריה מדעית שיישומים מעשיים שלה לא פורטו, האמצאה אף אינה מוצר או תהליך.
ו. למעט הצעה לניסוי אשר אינה ניתנת לביצוע, לא פורטו בבקשה האמצעים בהם יכול בעל מקצוע להניע גוף כך שיגיע למסה שלילית. ניסויים מעשיים כאלה לא בוצעו מעולם. פירוט הפטנט אינו כולל תיאור של האמצעים הדרושים להאצה של הגוף ולא מסביר מהם השלבים שיש לבצע על-מנת להאיץ גוף עד למהירות האור ואז להמשיך להוסיף לו אנרגיה כך שהמהירות שלו תתאפס והמסה שלו תהפוך לשלילית. משכך, בקשת הפטנט אינה כוללת את דרכי הביצוע הדרושים על-מנת שבעל המקצוע יוכל לבצע אותה, כמתחייב לפי סעיף 12 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 ("חוק הפטנטים" או "החוק").
על רקע האמור נדחתה השגתו של המבקש-המערער.
הערעור
8. בערעור טוען מבקש הפטנט, המערער, כי נפלו טעויות מהותיות בהחלטת סגנית הרשם המחייבות את ביטולה. בכלל זאת דוחה המערער את מסקנת הסגנית כי הצעת היישום שנכללה בבקשה המקורית היא תאורטית ואינה ניתנת לביצוע, טוען כי הערכאה קמא טעתה בהבנת ממצאים אמפיריים המובאים בספרות והתעלמה ממחקרים המצביעים על מסה שלילית, טוען כי האמצאה שמישה ויעילה וכי הסגנית התעלמה מהסבריו ומהדברים שנכתבו בבקשה המקורית לגבי דרך ייצור המסה השלילית. לטענת המערער, המודל שלו נותן תשובה פיזיקלית לתוצאה מדעית ידועה בה תוצאת פגיעה בין אלקטרון ופוזיטרון תהיה תמיד שני פוטונים בתדר גאמה ולא יישאר שום חומר. לשיטת המערער, השימושים במסה שלילית הם בלתי מוגבלים ובעלי השלכות ממשיות בכל תחומי הטכנולוגיה כמעט.
המערער עותר לביטול החלטת סגנית הרשם ולאישור האמצאה לרישום כפטנט. לחילופין עותר המערער להורות על מינוי יועץ מדעי או מומחה בתחום הרלוונטי שיסייע בידי בית המשפט. לחילופי חילופין מבקש המערער כי בית המשפט יורה על השבת התיק לבחינה מחודשת על ידי רשם הפטנטים באמצעות מומחה או צוות מומחים למדעי הפיסיקה ותורת היחסות.
9. בתשובה שהוגשה לערעור תומך המשיב בהחלטת סגנית הרשם. לשיטת המשיב, המערער מתעלם מהליקויים שהועלו כנגד בקשת הפטנט ומנסה לגרור את הדיון לגוף התאוריה הפיזיקלית אותה פיתח, תוך הטלת אשם ביכולת ההבנה של אנשי רשות הפטנטים. המשיב מציין כי "המחלוקת אינה אם התאוריה של המערער מבוססת מדעית אם לאו, אם יש ראיות למסה שלילית או לא, אלא האם היא עומדת בתנאים לרישום פטנט" ומוסיף כי בדין נקבע שהבקשה אינה עומדת בתנאי הכשירות לרישום.
10. בדיון שהתקיים בערעור בארו הצדדים והדגישו סוגיות כאלה ואחרות. טיעוני המערער הועלו הן באמצעות באת כוחו והן במישרין על ידו.
דיון
כללי
11. בתום כתיבת פסק דין זה, שבתי לתחילת פרק הדיון ואני מוצאת להקדים ולציין כבר כאן כי דין הערעור להידחות.
אבהיר כי אין באמתחתי השכלה או ידע בשדה הפיזיקה. אינני מתיימרת להבין לעומק את האמצאה הנטענת ואת הסבריו המלומדים של המערער לגבי רבדיה השונים (להבדיל מהסבריו כפי שניתנו במהלך הדיון והובנו). בנסיבות אחרות יתכן שהיה מקום להיעתר להצעת ב"כ המערער למנות יועץ מדעי לבית המשפט כפי שמאפשר בין השאר סעיף 189 לחוק הפטנטים, אך מצאתי כי בנסיבות המקרה אין בכך צורך.
אני נכונה להניח לטובת המערער כי תחשיביו המתמטיים נכונים וכי המודל הפיזיקלי שלו מבוסס. ברם, כמו סגנית הרשם לא שוכנעתי אף אני, כי מדובר באמצאה הכשירה לרישום כפטנט כמצוות החוק.
12. סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי אמצאה כשירת פטנט היא "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית".
החוק נמנע מהגדרת המונח "אמצאה" עצמו, וזאת במודע ועל מנת להימנע מקשיים שעלו בעבר בעת פרשנות מצומצמת של ההגדרה (דברי הסבר להצעת חוק הפטנטים, תשכ"ה-1965, ה"ח 637, בעמ' 120-119).
13. בין הדרישות לכשירות אמצאה לפטנט מוכרות במיוחד הדרישות ל"חידוש" ול"התקדמות המצאתית". תנאים מרכזיים אלה הנזכרים בסעיף 3 לחוק, מפורטים בסעיפים 4 ו-5 לחוק ונדונים בהליכים משפטיים רבים, לא נבחנו בהחלטת סגנית הרשם. בהתאם לא יעסוק בהן גם פסק דין זה.
בכל הנוגע לסעיף 3 לחוק, התמקדה החלטת סגנית הרשם ברכיבים האחרים הנזכרים בסעיף: מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, מועילות, שימוש תעשייתי. כפי שיוזכר בהמשך, לא פעם יש דיון מעורב בחלק מרכיבים ומונחים אלה (ר' למשל סע' 2 למכתב הרשות רש-5).
מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי
14. נקודת המוצא בחוק היא כי לצורך כשירות לפטנט על אמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. "רעיון או יישום שאיננו מגיע לדרגת מוצר או תהליך איננו כשיר לרישום כפטנט" (עמיר פרידמן פטנטים – דין, פסיקה ומשפט משווה (2001), עמ' 60). יוער כי בדומה למונח "אמצאה", גם המונחים "מוצר" ו"תהליך" אינם מוגדרים בחוק הפטנטים.
15. מבקשת הפטנט ומטיעוניו המערער עולה כי האמצאה הנטענת היא "תיאוריה פיזיקאלית חדשה" אשר "נותנת מענה מסודר ומובן באופן מדעי ומתמטי לתורת היחסות הפרטית". דא עקא,
"הכל מסכימים, כי "תהליכים מחשבתיים" או "שלבים מחשבתיים"... אינם כשירים לרישום כפטנט."
ע"ש (מחוזי י-ם) 23/94 United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (25.10.1994) ("עניין UTI").
ר' גם: "אמצאה... שעיקרה חישובים... לא תאושר לפטנט" (ע"ש (מחוזי ת"א) 501/80 רוזנטל נ' רשם הפטנטים, פ"מ תשמ"ד(3) 441, 449 (1980).
16. בשונה משיטות משפט אחרות ולמעט בסעיף 7 לחוק (שאינו לענייננו), אין בחוק הפטנטים הישראלי רשימה של עניינים שאינם כשירים להגנת פטנט. זאת, גם בהתייחס לנושאים שאי כשירותם אינה שנויה במחלוקת ונזכרת בפסיקה חוזרת, כמו תגלית מדעית. המלומד טור סיני סבור כי ראוי לעגן בחוק את "חריגי הכשירות הנושאית" כדי לספק מסגרת נורמטיבית ברורה לפסיקה ולקדם אחידות וודאות משפטית בתחום (עופר טור סיני, אמצאות עוקבות בדיני פטנטים (2017) ("טור סיני"), עמ' 252-251).
לסקירת המצב בפסיקה האמריקאית אשר גם בה נקבע כי לא ניתן לתת פטנט על חוקי טבע, רעיונות מופשטים ותופעות פיזיקליות, ולמצב בדין האירופי, ר' החלטת רשם הפטנטים (דאז) אסא קלינג, בעניין טייכר, בקשה לפטנט 171773 (השגה על החלטת בוחן) (10.12.2012) (עניין טייכר).
17. המערער הבין כי תאוריות בעלמא אינן כשירות פטנט והוא מכנה את אמצאתו: "מודל". בבקשה המתוקנת ניתן למצוא שימוש גם במונח "שיטה". נראה כי בכך מנסה בקשת הפטנט להתרחק מ"מחוזות" העדר הכשירות של תאוריה ורעיון מופשט.
18. בהקשר כזה יכולה שאלת הכשירות לפטנט להבחן במספר כלים. אחד הכלים מתייחס לביטוי "[ב]תחום טכנולוגי" אשר נזכר בסעיף 3 לחוק; בין אם מדובר במוצר ובין אם מדובר בתהליך, על אלה להיות בתחום טכנולוגי כלשהוא .
19. בעקבות הפסיקה וסקירה משווה, קבע רשם הפטנטים, כי "על מנת שאמצאה תיחשב כשירה לפטנט בביצוע האמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. תהליך טכנולוגי מוחשי כפי שנקבע בעניין UTI משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים..." (עניין טייכר, סע' 74). "לשם בחינת היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו, יש לבחון האם היא מביאה בכללותה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי" (שם, סע' 77). "תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית... כשלעצמם, ייחשבו רעיונות אבסטרקטיים או תהליכים נעדרי אופי טכני..." (שם, סע' 88).
20. במקרה שלפנינו נכתב בבקשת הפטנט המקורית (רש-2) כי מתוך "התאוריה" המפורטת באמצאה "ניתן לקבל תובנות ומדידות" וכי ניתן בה פתרון פיזיקאלי ומתמטי. הבקשה מפרטת תחשיבים, נוסחאות מתמטיות ועוד כהנה וכהנה רכיבי תאוריה אשר מסבירים לשיטת המערער כיצד ניתן להגיע למסה שלילית. אשר לשימוש ויישום נכתב בבקשה כי מדובר בתאוריה חדשנית "אשר תשנה את פניה של הפיזיקה המודרנית והטכנולוגיה העתידית וכי "היא ניתנת ליישום בכל התחומים הידועים, החל מאופטיקה ועד לפיזיקה קוונטית וכמובן בתורת היחסות הכללית". נכתב כי הדבר יוצג בפרקים הבאים. אלה לא הוגשו, הבקשה המקורית הוחלפה ממילא, ובכל מקרה אין ולו טענה כי פורט יישום קונקרטי.
במכתב בו עתר המערער לזירוז רישום הפטנט (רש-4), נכתבו דברים כלליים נוספים כמו: "יישום תאוריה זו במדע ובטכנולוגיה... יחסוך בצריכת האנרגיה ומקורות אנרגיה רבים, כמו כן ימנע בזבוז משאבים וזיהום אויר, בניגוד למה שקורה היום" (סע' 7 למכתב); "על פי תאוריה חדשנית זו ניתן להבין ולקבל הסברים מדעיים להרבה תופעות פיזיקליות ואסטרופיזיקאיות כמו למשל התפשטות היקום המואצת ועוד" (סעיף 8 למכתב).
בבקשה המתוקנת צוין כי האמצאה "פותחת אינספור אפשרויות ליישום בתחומים טכנולוגיים, החל מפתירת סוגיות, נוסחאות ומשוואות במדע...וכלה באמצאות חדשות של מוצרים ותהליכים בתחומי תעשייה רבים" (רש-6, עמ' 17).
לא מצאתי באמירות כלליות אלה את אותו תהליך טכנולוגי מוחשי הנדרש לצורך כשירות אמצאה לפטנט.
21. המערער טוען כי כלל בבקשת הפטנט דוגמאות לדרך בה תיושם התאוריה (או ייושם המודל) ותיוצר מסה שלילית. לא ברור האם דוגמאות לדרך בה ייושם מודל תאורטי ותיווצר מסה שלילית, מהוות מענה לצורך בתהליך טכנולוגי מוחשי, אך כפי שיפורט להלן, בכל מקרה לא היה בדבר כדי לסייע למערער.
מועילות, שימוש תעשייתי
22. לצורך כשירות לפטנט, לפי סעיף 3 לחוק על אמצאה גם להיות "מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי".
דרישת המועילות והאפשרות לשימוש תעשייתי נדונות לא פעם באופן מעורב (אורית פישמן-אפורי, יפעת נחמיאס, איריס סורוקר, "בחינת פטנטים בישראל: פתיחת הקופסה השחורה" מחקרי רגולציה ד (2021), 383, 388 ה"ש 14).
השוו גם: "בדרך כלל, אם ניתן לשייך את האמצאה לתחום טכנולוגי כלשהו ויש בה את המועילות המובטחת על ידי המבקש הרי שגם ניתן לעשות בה שימוש תעשייתי" (הע'- ב/23.1 הוראות עבודה רשות הפטנטים לבחינת בקשות לפטנט, נספח ב' – סעיף 3 לחוק – אמצאה כשירת פטנט (להלן: "הוראות העבודה לסעיף 3 לחוק"), סע' 5.1).
23. בנוגע לדרישת המועילות מצוין בהוראות העבודה של רשם הפטנטים בין השאר, כי "אמצאה צריכה להיות מכוונת ליישומים מסויימים (ספציפיים) ומוגדרים, כך שיהיה ניתן לבחון מה הם התפקודים או הפעילות המובטחים של האמצאה" וכי תהליכים לייצור מוצר (כמו חומר) אינם עומדים בדרישת המועילות כאשר המוצר כשלעצמו חסר יישום ספציפי ומוגדר (הוראות העבודה לסעיף 3 לחוק, סע' 4.1).
עוד מצוין באותן הוראות עבודה, כי אמצאה שלא ניתן לממש את יישומה עקב קיומן של מגבלות טכניות ממשיות או פערי ידע במצב הטכנולוגי הידוע לבעל המקצוע בזמן הגשת הבקשה, אפילו אם אין מדובר בעניין הנוגד את חוקי הטבע, אינה נחשבת לעומדת בדרישת המועילות ולפיכך אינה כשירה לפטנט.
24. בענייננו, גם אם האמצאה לא רק מתייחסת לתאוריה מדעית כללית אלא לתהליך ליצירת מסה שלילית, וגם אם נניח כי נראה בקבלתה של מסה שלילית משום תהליך טכנולוגי מוחשי, לא הובא בבקשת הפטנט יישום ספציפי מוגדר ולא ברור כלל כיצד ניתן ליישמה, אם בכלל.
25. האמצאה של המערער גם לא יושמה גם בפועל, שנים לאחר שפורסמה.
"כב' סגנית הרשם: הפטנט כבר פורסם, נכון? אדוני מודע לזה.
אדוארד טנוס: כן.
כב' סגנית הרשם: או קיי. והמאמר גם פורסם, נכון? אדוני גם מודע לזה. המאמר של אדוני פורסם?
אדוארד טנוס: כן.
...
כב' סגנית הרשם: ... אז למה אף אחד לא לקח את הפיזיקה החדשה הזו וניסה להראות שהיא עובדת? שבאמת היא קיימת.
אדוארד טנוס: תשמעי, דבר כזה זה לא קורה ביום ולילה.
כב' סגנית הרשם: כן.
אדוארד טנוס: וזה לא קורה בשנה ושנתיים, וזה, אנחנו מדברים על פיזיקה של יותר ממאה ומשהו שנים,..."
רש-1, עמ' 9 (עמ' 17 לספרור מוצגי הרשם), ש' 19-16.
המצב לא השתנה גם בשלב הדיון בערעור.
"לשאלת בית המשפט האם בינתיים היה יישום, ביצוע, של התאוריה – בוא נקרא לזה מודל פיזיקלי. לא היה בינתיים" (עמ' 1 ש' 18-17).
יתר על כן, לדברי המערער עצמו (ההדגשה הוספה – ת.א.):
"אין מכשיר שעושה את זה אחרת הייתי עושה את זה מזמן" (עמ' 2 ש' 26).
26. האמור לעיל מבסס את הממצא בהחלטת סגנית הרשם כי יש בעיה בישומה של האמצאה ובשימוש בה.
27. אם יש בעיה בשימוש תעשייתי, יש גם קושי בתנאי המחייב מועילות. אמנם צוין בפסיקה כי ניתן לאפשר רישום פטנט לא רק כאשר היעילות מוכחת בפועל אלא גם על יסוד הבטחת יעילות (בפרט לגבי אמצאות בשטח הפרמצבטי, בשל החשיבות הציבורית בפיתוח תרופות חדשות, ההוצאות העצומות הכרוכות בכך וכן הלאה), אולם לא כך הוא במקרה בו יש סיבה מבוססת לסבור כי לא מתקיימת דרישת המועילות (ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4) 729 (10.12.1987) (עניין סאנופי), סע' 7).
28. נראה אפוא כי דרכים שונות מובילות לאותה תוצאה של העדר כשירות של אמצאה שהיא בעיקרה תאוריה מדעית. בספרות צוין: "דומה כי יישום קפדני של הדרישה שהאמצאה תהא ניתנת ליישום תעשייתי עשוי להוביל לאותה תוצאה כמו שלילה מפורשת של הגנת הפטנט מתאוריות מדעיות, עקרונות מופשטים וכיוצא באלה" (טור סיני, עמ' 254, ר' גם הערת שוליים 50 שם).
סעיף 12 לחוק הפטנטים – דיות התיאור
29. למעלה מן הצורך ניתן להוסיף כי בכל מקרה וממילא עולה קושי בבקשת הפטנט לגבי דרישת דיות התיאור, אשר גם בה עסקה החלטת סגנית הרשם. מדובר בדרישה קרובה אך שונה מדרישת היישום התעשייתי ("יש להבדיל בין פערי הידע הנוגעים למימוש יישום האמצאה... לבין פערי ידע הנוגעים לביצוע האמצאה הנוגעים לסעיף 12 לחוק..."; הוראות העבודה לסעיף 3 לחוק, סע' 4.1).
30. דרישת דיות התיאור מופיעה בסעיף 12 לחוק הפטנטים, אשר קובע, כי פירוט של בקשת פטנט "יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה".
על בקשת הפטנט לכלול את הנתונים אשר יאפשרו ביצועה של האמצאה בידי בעלי המקצוע, מבלי שהללו יידרשו לצעד המצאתי לצורך כך ומבלי שייזקקו "להוסיף נופך משלהם" (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (2.7.1990) (עניין היוז), סע' 55, בעקבות ע"א 75/55 דונג-אור בע"מ נ' Aktiebolaget Sierviet & Fornander, פ"ד י' 1990 (31.12.1956)). אין פסול בכך שלביצוע האמצאה יהיו דרושים ניסיונות בהיקף סביר בנסיבות העניין (עניין סאנופי, סע' 14).
"דרישת דיות התיאור תפקידה להבטיח, כי במועד הבקשה אכן הייתה בידי הממציא האמצאה עליה ביקש פטנט. כן נועדה דרישה זו לשרת את התפקיד האינפורמטיבי של דיני הפטנטים: לציבור המעוניין הזכות לדעת היקפה של האמצאה ודרכי ביצועה, אם כדי שלא למנוע עידודו של המחקר בתחום הרלוואנטי, אם כדי לאפשר הנאה מן האמצאה לאחר פקיעתו של המונופולין או אף לפני כן, כדי לאפשר, למשל, ניצול האמצאה במסגרת רישיון שהעניק בעל הפטנט." (עניין היוז, שם).
לרקע משפטי והיסטורי של דרישת הפירוט ר' אור כהן-ששון, "עקרון הפירוט המתמשך: דיני הפטנטים ותחרות בעידן של נתוני עתק" מחקרי רגולציה ד' (2021) 481, 484.
31. בהחלטת סגנית הרשם נקבע בין השאר כי פירוט הפטנט אינו כולל תיאור ואינו מסביר את האמצעים והשלבים להאצת גוף עד למהירות האור ואז להוסיף לו אנרגיה כך שמהירותו תתאפס והמסה שלו תהפוך לשלילית, וכי הבקשה אינה כוללת את דרכי הביצוע הדרושים על-מנת שבעל המקצוע יוכל לבצעה (סע' 48-46 להחלטה).
32. לא אותר בערעור מענה לעניין זה, וגם בדיון במעמד הצדדים, לא לובן הדבר. המערער התבקש להפנות למקום בו מפורטות דרכי הביצוע של האמצאה, אולם הפניותיו לא הובילו למענה (ר' למשל עמ' 3 ש' 21-18).
33. המערער סבור כי "...כל פיזיקאי יכול להבין איך לייצר מסה שלילית. אם הוא יקרא את המאמר ויגיע לחלק של המסה שלילית ויבין בדיוק למה אני מתכוון אז הוא יבין איך מייצרים מסה שלילית והוא יכול לייצר אותה בכמה דרכים שהוא ירצה... זה יכול להיות אפשרי בכל מיני דרכים" (עמ' 4 ש' 21-16).
אכן, תיאור יכול להיחשב למספיק לצורכי החוק גם בהעדר פרטים המוכרים ומובנים לבעל מקצוע רלוונטי, אך על מבקש הפטנט להציב תשתית לכאורית המצביעה על כך שזהו המצב. תשתית כזו לא הוצבה. אדרבא. למרות פרסומה של האמצאה מזה שנים, לא עלה בידי איש, גם לא המערער עצמו, לבצע את האמצאה ולייצר מסה שלילית על בסיס הכתוב בבקשת הפטנט. הדבר אינו תומך בטענה כי די בכתוב בבקשת הפטנט כדי לאפשר לבעל מקצוע רלוונטי לבצע את האמצאה . ור' גם: "כאשר אני נשאלת למה דברים לא נעשו עד כה, ...כנראה אלה שקראו את האיור חושבים שזה לא מספיק ברור לצורך ייצור" (עמ' 6 ש' 12-11).
ניתן להוסיף, כי אם דרכי הביצוע ברורות ומוכרות לכל פיזיקאי (כנטען ע"י המערער), בשים לב לכך שאיש לא הלך בדרכים אלה עד היום, מאליהן שבות ועולות שאלות המועילות ואפשרות השימוש התעשייתי.
"לעיתים קרובות... תאור בלתי מספיק של האמצאה אינו אלא היבט אחד של הטענה כי האמצאה היא חסרת תועלת... דיני הפטנטים לא באים להבטיח הגנה לעקרונות, לרעיונות או לשיטות מופשטות..." ת"א 21/83 אקרשטיין נ' עלומים, פ"מ תשמ"ט(3) 197 (1983), סע' 23-22.
שונות, הערות וסיום
34. די באמור כדי לאשר את החלטת סגנית הרשם. אני מוצאת להותיר בצריך עיון את השאלה אם האמצאה נוגדת את התיאוריות המדעיות הידועות ובהן התאוריה של איינשטיין (סע' 31 להחלטה) או שמא היא עולה עימן בקנה אחד ו"הפער בין התאוריה המדעית של המערער לבין התיאוריה של איינשטיין הינו פער קטן ונוגע לגודלה של המסה האפקטיבית" (עמ' 4 להודעת הערעור).
בהקשר זה גם אציין כי לדידי, כאשר אמצאה נחזית להיות מנוגדת לעקרונות מדעיים מוכרים וידועים, אין בכך כדי להוות הנמקה העומדת בפני עצמה. יתכן כי על רקע עקרונות מדעיים מוכרים לא ישתכנע רשם הפטנטים שהאמצאה מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי (ולא יסתפק בהבטחה של מועילות, בה יכול להיות די במקרים אחרים), אולם אם משכיל ממציא להראות כי האמצאה משיגה את התוצאה המובטחת וניתנת ליישום תעשייתי, אין זה משנה אם לכאורה היא נחזית כעומדת בסתירה לחוק מדעי מוכר. הדרך פתוחה לפריצות דרך מדעיות.
35. בשלהי הדיון עתרה ב"כ המערער לאפשר למערער לתקן את בקשת הפטנט על רקע דברים שנאמרו בדיון, מתוך כוונה להביא לכשירותה לפטנט.
לאחר עיון אני סבורה כי אין מקום לעשות כן (גם בהנחה, לה אני נוטה, כי הסמכות לכך קיימת). אציין בתמצית: בקשת הפטנט מעלה קשיים מכיוונים שונים; בהליך ברשות הפטנטים התאפשר למערער לתקן את בקשת הפטנט ולא היה בכך כדי לסייע; הערעור לא כלל סעד של תיקון הבקשה; לנוכח מצבה של בקשת הפטנט נראה כי תיקון רלוונטי ממילא יהיה בעל אופי מהותי, דבר אשר עתיד להשליך על התאריך שייוחס לבקשה (סעיף 23 לחוק הפטנטים).
36. ניכר במערער הקשר העמוק שיש לו למחקרו ולממצאיו. המערער סבור כי לא הובן וכי הידע המקצועי של אנשי רשות הפטנטים עמם בא במגע היה לא מתאים או לא מספיק לצורך הבנת האמצאה. לא פעם העלה המערער את עמדתו בעניין זה באופן שאינו הולם, כפי שגם העירה סגנית הרשם בהחלטתה.
אחזור בהסכמה על סיום דברי סגנית הרשם: "ראוי היה שהמבקש ינהג בבוחנים בפרט ובעובדי הרשות בכלל בכבוד ובנימוס... וישיב להודעות הליקויים באופן ענייני ולא פוגעני. התנהלות המבקש לא הועילה לתהליך הבחינה ולתקשורת בין המבקש לבין הרשות ונראה כי מקורה בחוסר הבנה של המבקש את דרישות חוק הפטנטים ואת תהליך הבחינה." הדרך בה נהג המערער באנשי רשות הפטנטים לא הייתה במקומה. כן אוסיף כי עם כל ההבנה לתחושות המערער, אין בהן כדי לשנות את דיני הפטנטים.
37. לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ ((2.9.2018; רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)).
38. הערעור נדחה. המערער מחויב בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪. הסכום יועבר למשיב מתוך הפקדון. היתרה תוחזר למערער (המזכירות רשאית לבצע את ההחזר באמצעות ב"כ המערער).
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר.