17. שמש חָפַץ לפתח את הארנק האלקטרוני שלא באמצעות חברות שבשליטתו. לענייננו אין זה משנה אם הוא בחר לעשות כן משום שלא היו בידיו כלים לפיתוח מסוג זה (כעמדת בנסאיי) או בשל אילוצי זמנים ושיקולים עסקיים אחרים (כעמדת שמש).
18. ההיכרות בין שמש ובנסאיי נערכה בשנת 2014 באמצעות מכר משותף (מר קובי רם). אותו מכר אמור היה ליטול חלק בשותפות, אך החליט עוד בספטמבר 2014 שלא להשתתף בפרויקט (מ/1-מ/3).
19. הצדדים, בנסאיי ושמש, שקלו את האפשרות להתקשר במתכונת של ספק-לקוח (מ/2, עמ' 11 לת"מ) אך לא זו הדרך שנבחרה. הצדדים חתמו על הסכם שותפות.
20. שמש טוען כי עוד קודם לחתימת הסכם השותפות הוא העביר לבנסאיי טיוטה מפורטת של הסכם מייסדים בשפה האנגלית, כי בנסאיי סירב לחתום על טיוטה זו וכי זוגתו של בנסאיי ביקשה כי הטיוטה תתורגם לעברית.
טענה זו לא הוכחה, ולמעשה הופרכה.
אין ראייה לכך שהועברה בין הצדדים טיוטה של הסכם מייסדים מפורט עובר לחתימת הסכם השותפות. הטיוטה היחידה שנמצא כי הועברה לבנסאיי קודם לחתימת הסכם השותפות היא טיוטה של הסכם פיתוח. כך עולה לא רק מכותרתה של הטיוטה אלא גם מתוכנה ומהתכתובת הנלווית (מ/6-מ/8). זו הטיוטה אשר זוגתו של בנסאיי ביקשה את תרגומה.
בחקירתו הנגדית אישר שמש, לגבי המסמך אליו הפנה כטיוטת ההסכם באנגלית שהועברה: "זה הסכם פיתוח ולא מייסדים, נכון" (עמ' 198 ש' 19). לבסוף ולאחר התערבות בית המשפט, השיב שמש כי יתכן שלא העביר אל בנסאיי טיוטת הסכם מייסדים לפני חתימת הסכם השותפות.
"כב' השופטת: אדוני, שוב, שאלו את אדוני באיזשהו שלב, אמרו לו – יש דברים שבהם יש חשיבות ללוחות הזמנים ולכן החוקר חידד ואמר לפני המסמך שנחתם..., אני אומר לך כך אמר החוקר, לא שלחת הסכם מייסדים...לפני ההסכם שנחתם...
...
ת: אז יכול להיות, אני לא זוכר, לא זכור לי. אני זוכר ששלחתי הסכם מייסדים והם התעקשו שזה באנגלית ואני אשנה את האנגלית שלו. אם זה היה לפני או אחרי – אני לא זוכר. בשיחות היה אמור להיות הסכם מייסדים בינינו.... אני לא יכול לזכור הכול מה היה לפני ארבע, חמש שנים, אני לא זוכר, אני אומר מראש, מיילים, תאריכים,
כב' השופטת: אני אגיד לאדוני עוד דבר. מה שיש בחומרים – יש. ומה שאין בהם – אין. ... אז יש דברים שאנחנו נראה מתוך החומר, אבל החוקר מנסה לברר... גם מה הוא יודע ומה הוא טוען ולעמת אותו עם דברים שנטענים, בסדר?
ת: מאה אחוז.
כב' השופטת: אז זה נכון שאם למשל לצורך העניין אנחנו נמצא הסכם מייסדים... אז זה בחומר. זה שאדוני יגיד שהוא לא זוכר אותו, זה בסדר. הוא יכול לא לזכור וזה עדיין יהיה בחומר.
ת: לא, כי הוא טען שלא שלחתי לעולם את ההסכם, ואני כן שלחתי.
כב' השופטת: הוא אומר לפני,
ת: לפני, יכול להיות שלא.
כב' השופטת: שנחתם ההסכם.
ת: יכול להיות, לא זכור לי, יכול להיות שלפני, לא הבנתי את השאלה, יכול להיות שלא. לפני יכול להיות שלא..."