יתרה מכך, גם החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים אינה מהווה מעשה בית דין, כדברי כב' השופטת ע' ברון בע"א 6885/14 פלח נ' דרור (16.3.2016) :
"מושכלות יסוד הן כי החלטה הניתנת בגדרי בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים אינה קובעת מסמרות בממצאים העובדתיים הנדונים בתובענה, ואינה יכולה לבוא תחת הצורך בשמיעת ראיות, המהווה נדבך מהותי והכרחי בעבודתן של הערכאות הדיוניות. התייחסותו של בית משפט זה לחומר הראיות בגדר ההחלטה שניתנה ברשות הערעור, כמו גם בהחלטות ביניים אחרות בהקשרים דומים, היא לכאורית ואך לצורך החלטה בבקשה, ולא על מנת להכריע בהליך לגופו (הגם שייתכן כי יהיה לה מקום במסגרת מכלול שיקוליה של הערכאה הדיונית). שכן, החלטה בבקשת ביניים נעשית "על יסוד ראיות לכאורה" בלבד, ובטרם נדונו ראיות הצדדים עד תומן...
עניין זה מוצא ביטוי מובהק בהלכה המושרשת שלפיה החלטות ביניים אינן מהוות מעשה בית דין. בית המשפט רשאי לעיין בהן מחדש ולשנות את החלטותיו עם התקדמות ההליך; בפרט, אך לא רק, אם חל שינוי נסיבות (ע"א 8981/04 אבי מלכה – "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ (27.9.2006); ע"א 9396/00 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה(3) 537, 540 (2001); ע"א בלסקי נ' אמריקן ישראל הולדינגס בע"מ, פ"ד לה(2) 729, 734 (1981); ע"א 37/68 גינז נ' מאירי, פ"ד כב(1) 525, 528 (1968); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 239 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין); בנימין רוטנברג "אי סופיותן של החלטות-ביניים" משפטים כ"א (תשנ"ב)).." (פסקה 7).
29. שנית, לא ניתן לקרוא בהחלטות שעליהן מבוססים נימוקי ההתנגדות את שפאי מבקשת ללמוד מהן.
ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים שעליה פאי תולה את עיקר יהבה, כוללת שני חלקים. בעוד שהבקשה לעיכוב ההליכים בתביעת פאי נדחתה תוך שנקבע כי "התנהלותה המאוחרת של ורסו מלמדת על "סיכול" הכוונה להעביר את הסכסוך לבוררות בפלורידה..." וכי: "לאור האמור לעיל מצאתי כי במקרה דנן השיקול כי יש לכבד את רצון ורסו ופאי בהסכם המקורי לקיים בוררות בפלורידה הוא שיקול בעל משקל נמוך שכן רצון זה סוכל עם כניסת שותפה חדשה למערכת היחסים עליה לא חלה תניית הבוררות..." , הרי שחלקה השני של ההחלטה עוסק בבקשת פאי להורות לורסו שלא לקדם את הליכי הבוררות הזרה. גם בקשה זו נדחתה אך זאת תוך שנקבע והובהר כי: "אין צו המונע מורסו לקדם את הליך הבוררות, וכל צד יפעל על פי חכמתו בעניין זה." (פסקה 46 בהחלטה).
נוכח הקביעה המפורשת כי "אין צו המונע מורסו לקדם את הליך הבוררות", לא ניתן לקבל את טענת פאי שניהול הליכי הבוררות "מהווה ביזוי החלטות שיפוטיות של ערכאות בתי המשפט בישראל" (סעיף 5 להתנגדות).